מבחני פיזה מראים: התלמידים שילמו את המחיר על המחסור במורים
מבחני פיזה לשנת 2025 חושפים את הירידה החדה ביותר בהישגי תלמידי ישראל מאז הצטרפותה למחקר ב-2002, כאשר המחסור החמור במורים מוצג כאחד הגורמים המרכזיים לכך. הנתונים, שאינם כוללים את תלמידי קווי העימות שפונו מבתיהם, מראים ירידה משמעותית בציונים בקריאה, מתמטיקה ומדעים, כאשר הירידה החדה ביותר נרשמה בזרם החינוך הממלכתי.
הציונים הממוצעים של תלמידי ישראל ירדו ב-38 נקודות בקריאה, 25 במתמטיקה ו-23 במדעים בהשוואה למבחן הקודם ב-2022. זוהי הנפילה השנייה בגודלה מבין מדינות ה-OECD, וביחס לבני גילם שנבחנו במחזור הקודם, מדובר בפער של כשנתיים לימוד בקריאה ושנה במתמטיקה ובמדעים. שיעור התלמידים שאינם מגיעים לרמת סף במדעים עומד על 40%, לעומת 25.7% בממוצע ה-OECD.
דוח פיזה מדרג את המחסור במורים בישראל כאחד הגבוהים ב-OECD, כאשר אי-ההתאמה בין הכשרת המורים לתחום ההוראה היא השלישית בגודלה. ממצאים אלו סותרים טענות של הממונה על השכר באוצר, שטען כי אין מחסור כללי במורים, אך הודה בקיום מחסור במקצועות מדעים, מתמטיקה ואנגלית, בדיוק המקצועות בהם נרשמה הפגיעה המשמעותית ביותר.
במקביל, פורסמו תוצאות מבחני המיצ"ב, המראות כי רק 3% מתלמידי כיתות ט' עמדו בדרישות תוכנית הלימודים במדעים, ו-54% הגיעו לרמת הביצוע הנמוכה ביותר. בבית הספר היסודי, רק 37% מתלמידי כיתות ו' עמדו בדרישות תוכנית הלימודים במתמטיקה, ו-36% באנגלית, מקצועות בהם קיים מחסור במורים.
שר החינוך יואב קיש ניסה, לפי דיווחים, להשפיע על אופן הצגת התוצאות, לדרוש שהאחריות לירידה תוטל על המלחמה ולסייג את הממצאים על מחסור במורים. הוא אף פנה ל-OECD בניסיון לייפות את הנתונים. קיש דחה את הביקורת וטען כי התוצאות הן עדות לעמידות המערכת לנוכח המלחמה, וכי יש לו "טענות מקצועיות כלפי עבודת ראמ"ה". הדרג המקצועי במשרד החינוך מסר כי הנתונים משקפים "תמונת מצב של למידה במלחמה".
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
