האם אפשר להתאושש מנפילת פיזה?
משרד החקלאות, ששינה את שמו ל"החקלאות וביטחון המזון", מציג תוכניות שאפתניות להבטחת אספקת מזון איכותי ומגוון במחירים הוגנים עד שנת 2050. השר אבי דיכטר הכריז על "התוכנית הלאומית הראשונה בישראל ל-25 שנים קדימה", שמטרתה להבטיח מדפים מלאים ומחירים נגישים. מנכ"ל המשרד, אורן לביא, הדגיש את ההיסטוריה שנעשית, ואת השאיפה למזון בר-השגה בשגרה ובחירום.
בפועל, נטען במאמר, המשרד פועל באופן שמשמר את יוקר המחיה הגבוה בישראל, עם מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממדינות ה-OECD. המשרד מונע פתיחת שוק לייבוא, למרות המלצות ממשלתיות חוזרות ונשנות כי כשלים ומחירים גבוהים נובעים מהחקלאות המקומית. מאז שנת 2000, אוכלוסיית ישראל הוכפלה, אך הייצור החקלאי נותר ללא שינוי, מה שהוביל לעליית מחירי מזון חדה. מחסור חוזר במוצרים כמו ביצים וחלב, המוגנים על ידי המשרד, מדגיש את הבעיה, בעוד שמוצרים מיובאים זמינים ללא מחסור, גם בתקופות קורונה ומלחמה.
בנוסף, המאמר מתייחס לירידה המשמעותית של ישראל במבחני פיז"ה של ה-OECD, המודדים יכולות קוגניטיביות. ישראל נמצאת בתחתית הדירוג, בין המקום ה-31 ל-33 מתוך 38 מדינות. המאמר משווה את המצב למדינות כמו גרמניה, שוודיה ופינלנד, שהתמודדו עם ירידות דומות, ניסו להתאושש אך חוו נפילות חוזרות. ההשלכות הכלכליות של ירידה זו יכולות להיות דרמטיות, כפי שמעריך מכון Ifo הגרמני, שיכולה להשפיע על התל"ג העתידי.
לבסוף, המאמר דן בנטל הרגולטורי הגובר על עסקים בישראל, בדגש על עסקים קטנים ובינוניים. פרסום מסמך הבהרה של הרשות להגנת הפרטיות בנוגע לעוגיות (Cookies) הפך לבסיס לתביעות רבות, כאשר התובעים דורשים מנגנון הסכמה אקטיבי, בעוד שהנתבעים טוענים שהדרישה מרחיבה את כוונת הרשות. מצב זה, בשילוב עם קשיים כלכליים קיימים (קורונה, מלחמה, יוקר מחיה, ריבית גבוהה), מקשה על עסקים, שמוצאים עצמם מתמודדים עם חזית משפטית נוספת, לעיתים ללא ביצוע עבירה ברורה, ובעלויות גבוהות שאינן ברות השגה לעסקים קטנים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
