אין קונים לאחדות: הקריסה של מפלגות "הגוש השלישי"

שלוש מפלגות שניסו ליצור "גוש שלישי" פוליטי, המורכב מאלטרנטיבה למחנות הליכוד וכחול לבן, נכשלו כישלון חרוץ והן עומדות בפני היעלמות מהמפה הפוליטית לקראת הגשת הרשימות. מפלגות אלו, שקמו מתוך הבטחה להציע פתרון פוליטי חדש ויציאה מהקיטוב הקיים, לא הצליחו לתרגם את הרעיונות למנדטים.

איילת שקד, ששמה הוזכר כמועמדת פוטנציאלית במרחב זה, הודיעה כי לא תתמודד. בפוסט שפרסמה הסבירה כי קיוותה שהמציאות הפוליטית תשתנה לאחר 7 באוקטובר, אך לדבריה המערכת הפוליטית נותרת שבטית ומחנאית. היא הביעה אמונה בממשלה רחבה אך הודתה כי אינה רואה דרך ריאלית להקמתה כעת.

בין המפלגות שנכשלו נמנות מפלגת "האחדות" של גלעד ארדן ויולי אדלשטיין, מפלגת "הבית הציוני-המילואימניקים" של חילי טרופר ויועז הנדל, וכן כחול לבן של בני גנץ, שנחשב לאחד ממייסדי ה"גוש השלישי". שתי המפלגות הראשונות כבר קרסו, וכחול לבן נאבקת על הישרדותה מתחת לאחוז החסימה. חבר הכנסת מיכאל ביטון, מקורב לגנץ, צפוי לפרוש.

גלעד ארדן ניסה להוביל קו פוליטי חדש שישאיר מאחור את חלוקת "רק ביבי" ו"רק לא ביבי", אך לא הצליח לתרגם את סיסמת ה"אחדות" לכוח פוליטי. קמפיין המפלגה נוהל בעצימות מוגבלת, וארדן אף שהה בחו"ל בימים קריטיים. מפלגתו של יועז הנדל, שביקשה למצב עצמה כחלק מהמרחב הפוליטי הלא מזוהה, התקשתה לספק מסר ברור לבוחרים לגבי פעולותיה לאחר הבחירות.

מי שמרוויח מהתרסקות ה"גוש השלישי" הוא גדי איזנקוט, שצירף את חילי טרופר לרשימתו והפחית סיכונים. כעת נותרה לו המשימה להזיז את גנץ מהדרך, מה שעלול להפוך את העימות ביניהם לאישי ופומבי. בתוך שבועות ספורים, ההבטחה ל"גוש שלישי" משמעותי התפוגגה, והפכה לבית קברות של מפלגות חדשות.