34 מיליון שקל במקום הכרה כשכירים: הפשרה של וולט עם השליחים

חברת השליחויות וולט והתובע הייצוגי גולן חזנוביץ' הגיעו להסכם פשרה בתביעה הייצוגית שביקשה להכיר בשליחי החברה כשכירים. ההסכם, שהוגש לבית הדין הארצי לעבודה, צפוי להסתיים בתשלום חד-פעמי של כ-34.3 מיליון שקל לשליחים שפעלו בחברה מאז 2018, וזאת מבלי לשנות את מעמדם החוזי כעצמאים.

הפשרה, שגובשה לאחר הליך גישור ממושך, כוללת גם התחייבות כי התמורה הממוצעת לשעת משלוח לא תפחת משכר המינימום, החזר של עד 50% מהפקדות לחיסכון פנסיוני בתנאים מסוימים, ביטוח תאונות אישיות על חשבון החברה, זכות טיעון לפני הפסקת התקשרות, הדרכות בטיחות והחלת הוראות שוויון הזדמנויות ומניעת הטרדה מינית. וולט שומרת על הגמישות המרכזית של המודל שלה, המאפשרת לשליחים לבחור שעות עבודה ולקבל משלוחים לפי רצונם, וכן לעבוד במקביל לפלטפורמות אחרות.

התביעה החלה באוגוסט 2020, כאשר נטען כי הגדרת השליחים כעצמאים אינה משקפת את המציאות, וכי מגיעות להם זכויות סוציאליות. היקף התביעה המקורי הוערך בכ-24 מיליון שקל. בית הדין האזורי אישר את התביעה כייצוגית ב-2022, תוך קביעה כי קיימת "אפשרות סבירה" שיוכר מעמד של יחסי עובד-מעסיק. וולט ערערה על החלטה זו.

ב-2024, היועצת המשפטית לממשלה הביעה עמדה כי לא היה נכון לאשר את ההליך כייצוגי, לא בשל קביעה חד-משמעית על מעמד השליחים, אלא בשל הקושי להכריע באופן קבוצתי במעמדם של אלפי שליחים בעלי דפוסי עבודה שונים, דבר שעשוי לדרוש בחינה פרטנית.

ההסדר הנוכחי משקף פשרה בין הגישות, שכן הוא משאיר את הגמישות התפעולית של וולט אך מוסיף רשת ביטחון כלכלית לשליחים. במקביל, גם חברת תן ביס עברה לאחרונה ממודל של שכירים למודל של עצמאים, מה שמצביע על מגמה רחבה יותר בשוק המשלוחים. שוק זה מוערך בכ-5 מיליארד שקל בשנה, כאשר וולט מתחרה בו גם בתחום ההסעדה לעובדים.