זו האצה שגרמה להשבתת מתקני ההתפלה; האם הביוב מעזה גרם להתפתחותה?

רוב מתקני ההתפלה בישראל הושבתו עקב פריחת אצה מסוג ציאנובקטריה, השייכת לסוג Synechococcus. חוקרים מהמכון לחקר ימים ואגמים עדיין מנסים לזהות את המין הספציפי של האצה, בעוד משרד האנרגיה ורשות המים מנסים לשדר שהמצב בשליטה. רשות המים מסרה כי אספקת המים לתושבים ולחקלאות נמשכת כסדרה והמאגרים ימולאו בסוף השבוע.

עם זאת, מתקני ההתפלה באשדוד ובאשקלון מושבתים לחלוטין, שורק ב' ושורק פלמחים פועלים חלקית, ופעילות שורק א' הופסקה. מתקן ההתפלה בחדרה הוא היחיד שאינו מושפע, אך קיים חשש שהאצות יתפשטו צפונה. מתקן ההתפלה באילת פועל כרגיל.

ד"ר רותי קפלן לוי, ראש מרכז האצות הלאומי, הסבירה כי מדובר בציאנובקטריה זעירה, הנפוצה בים התיכון, והתחממות המים תורמת לשגשוגה. היא הדגישה את חשיבות האצות למערכת האקולוגית ולייצור חמצן, וציינה כי תחום הטקסונומיה של אצות הולך ונעלם בישראל.

במקביל, חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון והטכניון מנסים לסייע לחברות המפעילות את מתקני ההתפלה. ד"ר אבנר גרוס מאוניברסיטת בן גוריון העריך כי זיהום הים בחופי עזה, כתוצאה מהזרמת ביוב, יחד עם עליית טמפרטורת הים, תרמו להתפתחות האצה. הוא ציין כי זיהום זרחן וחנקן, יחד עם התחממות כדור הארץ, יוצרים תנאים לפריחת אצות קטלנית.

מנגד, פרופ' תמר גיא-חיים מהמכון הלאומי לאוקיינוגרפיה סבורה שהסבירות שהביוב מעזה הוא הגורם המרכזי אינה גבוהה. במקביל, מתקני התפלה בסיני (אל-עריש) מושבתים גם הם עקב עכירות במים, והרשויות במצרים פועלות לפצות על המחסור במים.

כדי להתמודד עם העכירות באשקלון, הוחלט לרסס באזור בחומר חיטוי מסוג נחושת גופרית פנטאהידראט, שעלול לפגוע בכל אוכלוסיית האצות והחיידקים הפוטוסינתטיים. לאחר מכן, פורסם איסור דיג בשטח, למרות שמשרד החקלאות אינו חבר בוועדה שאישרה את הריסוס.