לחץ פוליטי מנע עדכון תעריף מים, והכינרת שילמה את המחיר

חמישה מתוך שישה מתקני ההתפלה הגדולים בישראל הושבתו בו-זמנית בתחילת ספטמבר 2026, אירוע חסר תקדים שנגרם ככל הנראה מעלייה בעכירות מי הים עקב ריכוז גבוה של אצות זעירות. השבתה זו מחייבת הסתמכות מוגברת על מקורות מים פנימיים כמו הכינרת ומי התהום, הנמצאים במצב ירוד לאחר שנתיים של מיעוט משקעים.

מנכ"ל רשות המים לשעבר, גיורא שחם, טוען כי המשבר הנוכחי קשור להחלטה פוליטית מלפני כשנתיים, אז נמנעה העלאה קטנה בתעריף המים בשל לחץ פוליטי. לטענתו, במקום להגדיל את רכישת המים המותפלים, הוחלט לשאוב יותר מהכינרת, מה שהחמיר את המצב לקראת הבצורת. שחם מגדיר זאת כ"דוגמה קלאסית של משכון העתיד לטובת רווח קטן בהווה", ומדגיש כי מועצת רשות המים, שאמורה לפעול באופן מקצועי ועצמאי, הושפעה מלחצים פוליטיים.

רשות המים מציגה הסבר חלופי, לפיו הגדלת השאיבה מהכינרת נבעה מעיכובים שגרמה המלחמה בהשלמת בניית מתקן התפלה חדש ובשדרוג מתקן קיים, ולא מהחלטה תעריפית. עם זאת, נותרה פתוחה השאלה מדוע לא הוגדל התקציב לרכישת מים ממתקנים קיימים.

תוכנית האב של משק המים, שהוצגה לפני פחות משנתיים, כללה פיתוח של 200 קידוחים בעלות 1.1 מיליארד שקל, שיאפשר אספקה גם במקרה של פגיעה במרבית מתקני ההתפלה. תוכנית זו, שנועדה לתת מענה לתרחיש שכבר תורגל, טרם מומשה במלואה, וקידוחים רבים מושבתים בשל איכות ירודה או בעיות טכניות.

ההשבתה מעמידה בסכנה כ-20 אלף דונם של גידולי ירקות בפתחת ניצנה, שם גדלים 70% מעגבניות השרי בישראל. החקלאים, המתבססים בעיקר על מים מותפלים, קיבלו התרעה קצרה והמענה החירומי של מכליות מים אינו יכול להחליף אספקת מים סדירה. האחריות המוסדית מתחלקת בין רשות המים, משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד החקלאות.