פריחת אצות חריגה עוצרת מתקני התפלה בישראל; חשד לזיהום ממי שפכים מעזה
רוב מתקני ההתפלה בישראל הושבתו עקב פריחה חריגה של ציאנובקטריה, המכונה "אצה". המשרד להגנת הסביבה ורשות המים מנסים להרגיע את הרוחות וטוענים כי אספקת המים יציבה וכי המאגרים יתמלאו עד סוף השבוע. עם זאת, מומחים סבורים שהמצב מורכב יותר. מתקני ההתפלה באשדוד ובאשקלון הושבתו לחלוטין, בעוד שמתקנים נוספים פועלים באופן חלקי או הופסקו זמנית. רק מתקן ההתפלה בחדרה לא נפגע, אך קיים חשש שהאצות ימשיכו להתפשט צפונה. ד"ר רותי קפלן-לוי מהמכון לחקר הכינרת הסבירה כי מדובר בחיידק פוטוסינתטי זעיר, והעלייה בטמפרטורטורת המים תורמת לפריחתו. במקביל, מדענים מאוניברסיטת בן-גוריון והטכניון פועלים למציאת פתרון לבעיית העכירות הגבוהה של המים.
במהלך השבוע עלה חשד כי זיהום ממי שפכים המוזרמים מהרצועה ליד חופי עזה, בשילוב עם עליית טמפרטורת המים, תרמו לפריחת האצות. ד"ר אבנר גרוס מאוניברסיטת בן-גוריון העריך כי מקור הזיהום הוא מדרום הרצועה, והסביר כי תנאים של מים חמים, קרינת שמש חזקה, וכן מקורות זרחן וחנקן חיוניים לפריחת אצות. הוא תיאר זאת כ"סערה מושלמת" של זיהום ועליית טמפרטורה. לעומת זאת, פרופ' תמר גיא-חיים מהמכון לחקר ימים ואגמים הביעה ספק לגבי היקף ההשפעה של מי שפכים מעזה, וציינה כי גם מתקני התפלה בסיני, כולל באל-עריש, הושבתו מאז סוף אוגוסט עקב עכירות מים.
במצרים, חברת המים של צפון ודרום סיני דיווחה על ירידה בתפוקת מתקן ההתפלה באל-עריש ועל מאמצים לפצות על המחסור במים באמצעות מכליות. הרשויות במצרים קוראות לאזרחים לחסוך במים.
בניסיון להתמודד עם העכירות, רשות המים פיזרה חומר חיטוי המבוסס על נחושת סולפט באזור אשקלון, פעולה שעלולה לפגוע בכלל אוכלוסיית האצות. לאחר מכן, משרד החקלאות אסר על דיג באזור, אך לא ברור מדוע האיסור הוטל רק לאחר פיזור החומר המסוכן.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
