האם נעשה שימוש במערכת הביטחון להשפעה על תוצאות הבחירות?

תחקיר חדש של חדשות 12 מעלה חשדות חמורים בדבר שימוש לכאורה במערכות אכיפת החוק והביטחון, ואף באנשי מפתח במשרד ראש הממשלה, במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת. על פי התחקיר, מידע מודיעיני שהגיע לידי המשטרה, לכאורה דרך גורם שעבד בעבר בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שימש למעצרם של שלושה פעילים מהרשימה הערבית המאוחדת בנגב ביום הבחירות. על פי הדיווח, ראש צוות משרד ראש הממשלה, עידו נורדן, יצר קשר עם בכירים במשטרה ערב הבחירות בנוגע לפעילים אלו.

המידע המודיעיני, שנטען כי הגיע לידי המשטרה דרך גורם המזוהה עם משרד ראש הממשלה, הוכנס למערכות המודיעין של המשטרה בלילה שלפני הבחירות, ובבוקר שלאחר מכן הוביל למעצרים ולחיפושים. המשטרה פרסמה אז חשדות בדבר ניסיון לרכישת קולות והשפעה על הבחירות, אך בהמשך התעוררו סימני שאלה רבים. אחד העצורים שוחרר ללא תנאי, בית המשפט לא נענה במלואו לבקשות המשטרה להארכת מעצר, ולא הוצגו ראיות מוצקות לטענות על רכישת קולות שיטתית. התזמון של המעצרים, ביום הבחירות עצמו, עורר ביקורת רבה, שכן ידיעות מסוג זה עלולות להפוך לכלי להשפעה על דעת הקהל, במיוחד כאשר הן מתייחסות להצבעת מגזר מסוים.

ראש הממשלה נתניהו עצמו ניצל את הפרשה בנאום בחירות, ודיבר על ניסיון "לגנוב את הבחירות", תוך קישור הדבר לעלייה בהצבעה הערבית. גורמים בימין השתמשו בפרשה כדי לקדם נרטיב של זיופים או מניפולציות בבחירות מצד החברה הערבית. אולם, ועדת הבחירות המרכזית דחתה את הטענות על זיופים נרחבים, ומנהלה הכללי דאז אישר כי החקירות אינן משפיעות על התוצאות הסופיות ואינן מכוונות נגד מגזר מסוים. גם יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעמ סולברג, ציין כי מידע על התערבות זרה לא הוביל למציאת ראיות למרמה.

הפרשה הסתעפה אף יותר כאשר ראש השב"כ, דוד זיני, ביקש לנקוט צעדים נגד דמויות פוליטיות ערביות בחשד להתערבות זרה. מהלך זה עורר התנגדות מצד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שדרשה בסיס ראייתי מוצק לפני פתיחת חקירות. בנוסף, לאחר בדיקת חומרים מודיעיניים שהוצגו על ידי השב"כ, המשטרה הגיעה למסקנה כי אין בהם כדי לבסס חשדות למרמה במימון בחירות או עבירות ביטחוניות. גורם במשטרה צוטט כאומר כי אין "דרמה" בנושא ההשפעה הזרה, בניגוד למה שחלק ניסו לצייר.

התחקיר מעלה את השאלה החמורה האם נעשה שימוש מכוון במידע מודיעיני, בתזמון המעצרים ובתקשורת כדי לייצר נרטיב פוליטי ביום הבחירות, תחת הכותרת "הערבים גונבים את הבחירות". הדבר מעלה ספקות לגבי תפקידם של גופי הביטחון והאם הפכו לחלק מהמאבק הפוליטי. לאור חומרת החשדות, נדרשת ועדת חקירה חיצונית ובלתי תלויה שתבחן את כל השתלשלות האירועים, החל מהגורם שהפיק את המידע, דרך העברתו והשימוש בו, ועד לניצולו הפוליטי. הדבר חיוני להגנה על הדמוקרטיה ועל אמון הציבור במוסדות המדינה.