כך נולד קמפיין "הערבים גונבים את בחירות"
תחקיר "עובדה" חושף כי קמפיין "הערבים גונבים את הבחירות" נתמך לכאורה על ידי מידע מודיעיני שסופק על ידי עובד לשעבר במשרד ראש הממשלה, והופץ על ידי ראש הסגל של נתניהו. המידע הוביל למעצרם של שלושה פעילי רע"ם ביום הבחירות ללא ראיות מוצקות. במקביל, ראש השב"כ ביקש להאזין לחברי כנסת ערבים, בקשה שנבלמה. המשטרה והשב"כ נחקרים בחשד להתערבות פוליטית בבחירות.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- קמפיין "הערבים גונבים את הבחירות" נתמך לכאורה על ידי מידע שסופק על ידי עובד לשעבר במשרד רה"מ.
- ראש הסגל של נתניהו הפנה את המשטרה למקור המודיעיני, מה שהוביל למעצר פעילי רע"ם.
- המעצר בוצע ביום הבחירות ללא צו חיפוש וללא ראיות מוצקות נגד הפעילים.
- ראש השב"כ ביקש להאזין לחברי כנסת ערבים, אך בקשתו נבלמה על ידי היועמ"שית.
- נבדק חשד לשתילת מידע מכוונת על ידי גורמים הקשורים לראש הממשלה.
על פי תחקיר "עובדה", קמפיין הבחירות של בנימין נתניהו "הערבים גונבים את הבחירות" נתמך לכאורה על ידי מידע מודיעיני שסופק על ידי עובד לשעבר במשרד ראש הממשלה, והופץ על ידי ראש הסגל של נתניהו, עידו נורדן. המידע הוביל למעצרם של שלושה פעילי רע"ם ביום הבחירות, למרות שלא נמצאו ראיות ממשיות נגדם.
בבוקר יום הבחירות, נורדן התקשר למפכ"ל המשטרה והתלונן על פעילי רע"ם בדרום. הוא הפנה את המשטרה למקור מודיעיני, שהתברר כעובד לשעבר במשרד ראש הממשלה המקורב ליוסי שלי. מקור זה סיפק מידע מפליל לכאורה, שהוזן למערכות המודיעין המשטרתי. על בסיס מידע זה, 14 שוטרים פשטו על בתי שלושה פעילים, כולל רופא תושב רהט, ד"ר סיאף אבו ריאש, ללא צווי חיפוש או מעצר. המשטרה פרסמה חשדות מוגזמים על סכומי כסף גדולים וניסיון לתמרץ הצבעה, אך החקירה הסתיימה ללא ממצאים.
נתניהו השתמש בידיעה על המעצרים כדי לחזק את קמפיין הבחירות שלו. התחקיר מעלה חשד כי לשכת ראש הממשלה סייעה ליצור את האירוע שעל בסיסו פעל הקמפיין. הדבר מעורר דאגה בלשכת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ובאגף החקירות במשטרה, הנבדקים כעת את החשד לשתילת מידע מכוונת.
במקביל, ראש השב"כ דוד זיני ביקש ביום הבחירות להאזין לחמישה חברי כנסת ערבים, בטענה לחשד למעורבות זרה בבחירות. הבקשה נבלמה על ידי לשכת היועמ"שית. זיני טען בפגישה עם גדי איזנקוט כי "הערבים גונבים את הבחירות בישראל" מאז 2018, וכי הוא היחיד שהרים את הנושא. בכירים בשב"כ ובמערכת אכיפת החוק הביעו דאגה מהתנהלות זו, וטענו כי המערכת הציבורית עלולה לא לעמוד בתקופה נוספת כזו.
בדיון בבית משפט, חוקר המשטרה לא הכחיש שהחקירה החלה ממקור פוליטי. ד"ר אבו ריאש שוחרר לאחר שישה ימי מעצר, כשהמשטרה טענה לממצאים בביתו למרות שלא נמצא דבר. סנגורו טען כי המעצר היה בעייתי, במיוחד כשהד"ר הוא גם רופא וגם מארגן חוגי בית. ביום המעצר, השוטרים מנעו ממנו להצביע. תגובת השב"כ: "מתוקף ייעודו ותפקידיו בחוק, ובהתאם להנחיית יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כב' השופט סולברג, נחקרו בשב"כ חשדות חמורים לפעילות של חתרנות והשפעה זרה בהקשרי הבחירות. במסגרת זו מבצע השירות פעולות שונות בהתאם לסמכויותיו לפי הדין. הפרסומים אודות יעדי החקירה או כלים המופעלים במסגרתה, אינם מטעם השב"כ, וכך נכון יהיה להתייחס אליהם".
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
