חשד: לשכת נתניהו רקמה מידע כוזב למעצר פעילי רעם ביום הבחירות

חקירה של העיתונאית אילנה דיין ששודרה בחדשות 12 מעלה חשד כי גורמים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו העבירו מידע מודיעיני שקרי לכאורה למשטרה, במטרה לגרום למעצרם של פעילי מפלגת רעם ביום הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר. הרשויות בודקות כעת האם מדובר בפעולה מודיעינית לגיטימית או במניפולציה שנועדה להשפיע על תוצאות הבחירות.

במרכז החשדות עומד עידו נורדן, ראש מטה זמני של ראש הממשלה, שעל פי הדיווח פנה יום לפני הבחירות לבכירי משטרה ודיווח על חשדות להונאת בחירות נגד פעילי רעם בדרום הארץ. נורדן הפנה את החוקרים לאדם שעבד בעבר בלשכת ראש הממשלה, והוצג כמקור בעל מידע מפליל. על פי חדשות 12, גורם במודיעין המשטרה קיבל את המידע ושילב אותו במערכות המשטרה, מה שהוביל למעצרם של שלושה פעילים למחרת בבוקר, בסמוך לשעה 4 לפנות בוקר. המעצרים בוצעו ללא צו שיפוטי תקף, לפי הדיווח.

בנימין נתניהו עצמו הגיב במהירות למעצרים, על רקע טענות הליכוד לסיכוני הונאת בחירות בחברה הערבית. אולם, החקירות שנערכו מאז הבחירות לא הצליחו לאשש את הטענות המקוריות נגד שלושת הפעילים, וגורמים במערכת אכיפת החוק סבורים כי אין די בראיות כדי להגיש כתבי אישום.

החקירה הנוכחית מתמקדת במקור המידע ובהעברתו למשטרה, ובודקת את האפשרות שהוחדר מידע כוזב בכוונה תחילה למערכות המשטרה כדי ליצור אירוע דרמטי ביום הבחירות. נבדק האם גורמי משטרה הופעלו באופן לא תקין או שהיו מודעים למקור המידע השקרי. נבחנת גם האפשרות לתיאום ציבורי סביב פרסום המעצרים.

ארגון "התנועה למען איכות השלטון" כבר קרא בתחילת נובמבר לפתוח בחקירה פלילית נגד בכירים בלשכת ראש הממשלה, כולל נורדן. לשכת נתניהו הכחישה בעבר את מעורבותה בפרשה.

במקביל, חקירתה של אילנה דיין נוגעת גם לתפקיד השב"כ בחשדות להתערבות זרה בבחירות. על פי הדיווח, מנהל השב"כ דוד זיני ביקש ביום הבחירות אישור לחקור חמישה חברי כנסת ערבים בחשד להתערבות זרה, אך בקשתו נדחתה. בדיקות מאוחרות יותר לא העלו ראיות מוצקות. יש להבדיל בין פרשה זו לפרשת מעצרי פעילי רעם, שכן לא נמצא קשר מבצעי ביניהן.

זיני טען כי ברשותו מידע על הונאות בחירות בחברה הערבית מזה שנים, וביקר את קודמיו על שלא התייחסו אליו. גורם בכיר במערכת אכיפת החוק הביע חשש כי אם השב"כ והמשטרה פועלים באופן כזה, הדבר עלול לפגוע באמון הציבור בהליך הדמוקרטי.