30 מיליארד שקל בפנסיה: האם כספי החוסכים בסכנה?
תורגם ותומצת מתוך Cursorinfo על ידי baba
מערכת הפנסיה בישראל, המובילה בעולם בתשואות, מתמודדת עם חששות לגבי 30 מיליארד שקלים ביתרת עודפים. על פי פרסום, קיים חשש שהממשלה תשתמש בכספים אלו לכיסוי גירעונות תקציביים. המנגנון החדש, שהונהג ב-2022, מבטיח תשואה מינימלית ומפנה עודפים לקרן מיוחדת, אך החישוב הראשון של העודפים יתבצע רק ב-2027. בנוסף, קיים חשש מהשפעת העברת הכספים מהשוק על הבורסה בתל אביב, אם כי ההערכות הן שההשפעה תהיה מוגבלת.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- 30 מיליארד שקל ביתרת עודפים בפנסיה מעוררים חשש לשימוש ממשלתי לכיסוי גירעונות.
- ישראל מדורגת שנייה בעולם בתשואות פנסיוניות, עם תשואה שנתית ממוצעת של 5.58% בעשור.
- מנגנון חדש מבטיח תשואה מינימלית של 5.15% ומפנה עודפים לקרן מיוחדת.
- החשש מהשפעת העברת הכספים מהשוק על הבורסה בתל אביב נחשב מוגבל.
- הרפורמה החדשה משחררת מאות מיליארדי שקלים שהיו מושקעים באג"ח ממשלתיות.
מערכת הפנסיה בישראל, הנחשבת לאחת המובילות בעולם מבחינת תשואות, עומדת בפני אתגר חדש. על פי פרסום ב"כלכליסט", כ-30 מיליארד שקלים המצויים ביתרת עודפים בפנסיה עשויים לעבור לידי הממשלה לכיסוי צרכים תקציביים, מה שמעורר חששות בקרב גופי ההשקעה. זאת, על רקע נתונים מרשימים של תשואה שנתית ממוצעת של 5.58% בעשור האחרון, שהציבו את ישראל במקום השני בעולם לפי דו"ח של ה-OECD.
הבעיה נובעת ממנגנון שהונהג לפני עשורים להבטחת תשואה ריאלית של כ-5%-6% בשנה על חלק מהחיסכון הפנסיוני, באמצעות אג"ח ממשלתיות ייעודיות. מנגנון זה נועד להגן על חוסכים מפני ירידות בשוק ההון, אך עלה למדינה כ-9 מיליארד שקלים בשנה בעלויות נוספות. באוקטובר 2022 שונה המנגנון: כעת המדינה מבטיחה תשואה ריאלית של 5.15%, והעודפים מושקעים בקרן מיוחדת לכיסוי שנים פחות מוצלחות. החישוב הראשון של העודפים אמור להתבצע באוקטובר 2027.
כעת, עם היווצרות עודפים של כ-30 מיליארד שקלים, קיים חשש שמשרד האוצר ינסה להשתמש בכסף זה לכיסוי גירעונות תקציביים. משרד האוצר הכחיש זאת, אך פרשנים כמו העיתונאי אריאל פייגלין מ"מעריב" מציינים כי חשיפת גודל הסכום לחברי כנסת עשויה לשנות את היחס אליו.
חשש נוסף, גם אם הממשלה לא תיגע בכספים, הוא השפעת העברתם מהשוק על תל אביב. עשרות מיליארדי שקלים שיועברו מהשקעות בשוק ההון לחשבון חסום בבנק ישראל עלולים להקטין את הביקוש למניות וללחוץ על הבורסה. עם זאת, ההערכות הן שההשפעה הישירה על השוק המקומי תהיה מוגבלת, כ-125 מיליון שקלים בממוצע בחודש, לעומת נפח מסחר יומי של כ-4.7 מיליארד שקלים.
פייגלין מדגיש כי הרפורמה החדשה, למרות ביקורות אפשריות, משחררת בהדרגה מאות מיליארדי שקלים שהיו "תקועים" באג"ח ממשלתיות ומפנה אותם לשוק ההון, מה שעשוי להועיל לשוק המקומי בטווח הארוך. הוא קורא להסתכל על התמונה הכוללת ולא רק על היבט אחד של העניין.
מוזכרים
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
מרכז 1אחרים 1
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
