חשש בישראל: המדינה עלולה למשוך 30 מיליארד שקל מכספי פנסיה
תורגם ותומצת מתוך Channel 9 על ידי baba
בישראל הצטברו כ-30 מיליארד שקל של עודפי רווח במנגנון הבטחת תשואה של קרנות הפנסיה, המשמשים כרזרבה להגנה על חוסכים. על רקע המצב הכלכלי המתוח, עולה חשש כי הממשלה תנסה להשתמש בכספים אלו לכיסוי הוצאותיה, למרות הכחשות משרד האוצר. הכספים, שנוצרו מהשקעות מוצלחות, מיועדים על פי חוק לכיסוי הפסדים עתידיים ושימוש בהם לצרכים אחרים דורש שינוי חקיקה. העברת הכספים עלולה גם להשפיע על שוק ההון.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- בישראל הצטברו כ-30 מיליארד שקל של עודפי רווח במנגנון הבטחת תשואה של קרנות הפנסיה.
- קיים חשש כי הממשלה תנסה להשתמש בכספים אלו לכיסוי הוצאותיה, למרות הכחשות משרד האוצר.
- הכספים נועדו על פי חוק לשמש כרזרבה להגנה על חוסכים מפני ירידות בשוק ההון.
- שימוש בכספים לצרכים אחרים דורש שינוי חקיקה, והמועד הראשון לבדיקת יתרות הוא אוקטובר 2027.
- העברת הכספים למדינה עלולה להשפיע על שוק ההון ולגרום למכירת מניות בהיקף של כ-8 מיליארד שקל.
בישראל הצטברו כ-30 מיליארד שקל של עודפי רווח במנגנון "הבטחת תשואה" של קרנות הפנסיה. כספים אלו נועדו להגן על חוסכים מפני ירידות בשוק ההון, אך על רקע הגירעון התקציבי והוצאות הביטחון הגוברות, עולה חשש כי הממשלה החדשה תנסה להשתמש ברזרבה זו לכיסוי הוצאותיה.
החששות התעוררו בעקבות פרסום ב"כלכליסט", שציטט בכירים במגזר הפיננסי שהביעו דאגה מפני ניסיון להפנות חלק מהכספים לכיסוי הוצאות המדינה או צמצום הגירעון. מנגד, משרד האוצר מיהר להכחיש את הדברים והדגיש כי אינו שוקל שינוי במנגנון הקיים.
עודפי הרווח נוצרו כתוצאה מהשקעות מוצלחות של קרנות הפנסיה בשנים האחרונות, במיוחד לאחר רפורמה שנכנסה לתוקף באוקטובר 2022. במסגרת הרפורמה, המדינה מבטיחה תשואה ריאלית של 5.15% בשנה, ועודפים הנוצרים כאשר התשואה בפועל גבוהה יותר, מופנים לרזרבה מיוחדת לכיסוי הפסדים עתידיים.
על פי הערכות, נכון לסוף 2025, היקף הנכסים המבוטחים במנגנון עמד על כ-123 מיליארד שקל, והערך הפקטיבי שלהם הגיע לכ-157.3 מיליארד שקל, מה שהותיר עודף של כ-21.4 מיליארד שקל. גידול נוסף במחצית הראשונה של 2026 העלה את הסכום הכולל לכ-30 מיליארד שקל. חשוב להדגיש כי מדובר ביתרה חישובית, ולא בכסף נזיל שניתן למשוך באופן מיידי.
המועד הראשון לבדיקת יתרות והעברת כספים למדינה, במידה וייקבע כי אכן מגיעים לה, הוא אוקטובר 2027. העברות עתידיות יתבצעו על בסיס חודשי. על פי החוק, הכספים אמורים להישאר ברזרבה ולשמש לכיסוי התחייבויות המדינה כלפי קרנות הפנסיה במקרה של תשואה נמוכה בעתיד. העברתם לשימוש שוטף דורשת שינוי חקיקה.
החששות גוברים לאור המצב הפיננסי המתוח של המדינה, המוערך בכ-405 מיליארד שקל הוצאות מלחמה, חוב ציבורי של כ-68% מהתמ"ג ותקציב ביטחון מוגדל. גורמים במגזר הפיננסי מעריכים כי ייתכנו לחצים פוליטיים על משרד האוצר לשנות את ייעוד הכספים, למרות הכחשותיו.
בנוסף, העברת הכספים מהקרנות למדינה עלולה להשפיע על שוק ההון, שכן הקרנות ייאלצו למכור נכסים, בעיקר מניות, בהיקף מוערך של כ-8 מיליארד שקל. הדבר עלול ליצור לחץ על מחירי המניות בבורסה בתל אביב. עבור החוסכים, המשמעות העיקרית היא פגיעה אפשרית בהגנה הפנסיונית שלהם וערעור האמון במנגנוני הבטחת המדינה.
