דו-ממשל בישראל: מאבק כוחות בין הכנסת לממשלה

בעקבות הבחירות לכנסת ה-26, נוצר מצב ייחודי של "דו-ממשל" בישראל, בו הכנסת נשלטת על ידי גוש השינוי בראשות גדי אייזנקוט, בעוד הממשלה נותרה בשליטת מחנה בנימין נתניהו. מצב זה יוצר שני מרכזי כוח נפרדים, המחוקק והמבצע, המחולקים בין שני הגושים.

השליטה בכנסת מעניקה את היכולת לקבוע את סדר היום הפרלמנטרי, להרכיב ועדות, ולקבוע את קצב אישור התקציב. לעומת זאת, השליטה בממשלה מאפשרת ניהול משרדי הממשלה ומשרד הביטחון, אך מחייבת הצדקת כל צעד שאינו שגרתי וקבלת אישור מהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שהתריעה על הצורך באיפוק מצד הממשלה הזמנית.

גוש אייזנקוט זכה בניצחון ראשון עם אישור הקמת הוועדה המארגנת, בראשות ח"כ רועי פולקמן. ועדה זו היא המפתח לשליטה בכנסת, שכן היא מוסמכת להקים ועדות זמניות, כולל ועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון. למרות זאת, יו"ר הכנסת הנוכחי, אמיר אוחנה מהליכוד, מאפשר לקואליציה הנוכחית לדחות את כינוס הוועדות. המאבק על השליטה בכנסת צפוי להגיע לשיאו בבחירות ליו"ר הכנסת ב-17 בנובמבר, בהן גוש השינוי שואף להציב את מתן כהנא.

במידה וגוש השינוי ישלוט בוועדות הכספים וחוץ וביטחון, הוא יוכל לבטל חוקי רפורמה משפטיים שאושרו בכנסת הקודמת, כמו אלו שנועדו להחליש את תפקיד הייעוץ המשפטי. ועדת הכספים, בראשות לירן אבישר בן חורין, תוכל להקשות על הממשלה באישור תקציבים, ואף לבטל העברות תקציביות גדולות, כפי שביקר מבקר המדינה. אישור תקציב חדש בינואר עלול להוביל למעבר לתקציב המשכי אם לא יאושר.

בתחום הביטחון, ועדת חוץ וביטחון, שתעמוד בראשות יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, תפקח על זרועות הביטחון. ליברמן מתכנן לזמן לדיונים את ראש השב"כ דוד זיני והמפכ"ל דני לוי בנוגע לחשדות להשפעה זרה על בחירות, ולדון בחילוקי דעות בין צה"ל לנתניהו בנוגע לאיראן.

מנגד, נתניהו, כראש ממשלה זמנית, מוגבל ביכולתו לקבל החלטות שאינן דחופות או שגרתיות, בהתאם להנחיות היועצת המשפטית לממשלה. בנוסף, היעדר רוב בכנסת מקשה על הממשלה להעביר חוקים או להזיז כספים, והיא תלויה באופוזיציה לכל צעד. השאלה המרכזית היא כמה זמן יימשך מצב זה של פיצול כוחות.