אלו שלושת החוקים החשובים שעיצבו את סמכויות בתי הדין והרבנות ועומדים כעת במבחן בג"ץ

שלושה חוקים חדשים שאושררו על ידי הכנסת היוצאת, העוסקים בסמכויות בתי הדין הרבניים והרבנות הראשית, עומדים כעת בפני בג״ץ. החוקים עוסקים בנושאי מזונות ילדים, בוררות בהסכמה, והרכב האספה הבוחרת את הרבנים הראשיים. בג״ץ הוציא צווים על תנאי בשתי עתירות וקבע דיון בשלישית, אך החוקים טרם בוטלו.

מכון המחקר מרכז יכין, שסייע בגיבוש החוקים, טוען כי הכנסת נתנה מענה לסוגיות שעלו בפסיקות קודמות. החוק הראשון, שאושר במרץ 2026, מתיר לבתי הדין הדתיים לדון כבוררים בסכסוכים אזרחיים, בהסכמת הצדדים ובכפוף לתנאים, זאת לאחר שבעבר נקבע כי אין להם סמכות כזו ללא הסמכה בחוק. עתירה הוגשה גם נגד חוק זה.

החוק השני, שאושר בנובמבר 2025 כהוראת שעה לשנתיים, מעגן את סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין. תומכי החוק רואים בו יתרון בריכוז הדיונים בערכאה אחת, בעוד העותרים טוענים כי הוא מחייב הורים להתדיין בבית הדין הרבני ללא הסכמתם. בג״ץ הוציא צו על תנאי בנושא, והתשובות אמורות להיות מוגשות עד ינואר 2027.

ההסדר השלישי נוגע להרכב האספה הבוחרת את הרבנים הראשיים, הכוללת 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור. התיקון קבע תנאי הסמכה לרבנים הבוחרים והבטיח ייצוג של לפחות 30 נשים בקרב נציגי הציבור. העותרים טוענים כי תנאי ההסמכה פוגעים בשוויון ומונעים מנשים להשתלב במכסת הרבנים. בג״ץ הוציא צו על תנאי גם בעתירה זו בספטמבר.

מרכז יכין מדגיש כי המחלוקת העקרונית נוגעת ליחסים בין המחוקק לבית המשפט, וכי יש לתת משקל להכרעת הכנסת. המכון מוסיף כי הדיון נוגע גם למעמדם של בתי הדין והרבנות הראשית כסמלים לזהותה היהודית של המדינה.