הכנסת התחלפה, העתירות נמשכות: שלושה חוקים יעמדו למבחן בג"ץ

שלושה חוקים שאושררו על ידי הכנסת היוצאת, העוסקים בתחומי בתי הדין הדתיים והרבנות הראשית, עומדים כעת למבחן בית המשפט העליון. העתירות נוגעות לסמכותם של בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים במסגרת תביעות גירושין, ליכולתם לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים, ולהרכב הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים ואת מועצת הרבנות הראשית. טרם ניתנה הכרעה סופית באף אחת מהעתירות.

בנוגע למזונות ילדים, הכנסת אישרה בנובמבר 2025 הוראת שעה לשנתיים, המאפשרת לבתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין. החוק נחקק בעקבות פסיקת בג"ץ שהגבילה את הסמכות בתחום זה, ומטרתו לרכז את ענייני הגירושין בערכאה אחת. תנועת ״ישראל חופשית״ עתרה נגד החוק, בטענה שהוא מחייב הורה להתדיין בבית הדין הרבני ללא הסכמתו. בג"ץ הוציא צו על תנאי בנובמבר, והמועד להגשת תצהירי תשובה נקבע ל-3 בינואר 2027.

בנוגע לבוררות, חוק הבוררות שאושר במרץ 2026 מאפשר לבתי הדין הרבניים והשרעיים לשמש בוררים בסכסוכים אזרחיים, בכפוף להסכמת הצדדים בכתב. חוק זה בא כעשרים שנה לאחר פסק דין שקבע כי בתי הדין זקוקים להסמכה חוקית לקיים בוררות בסכסוכים אזרחיים. נגד חוק זה הוגשה עתירה ונקבע דיון.

בנוגע להרכב האספה הבוחרת, התיקון לחוק קבע תנאי הסמכה לרבנים הממנים את הרבנים הראשיים, והוסיף חובה לכלול לפחות 30 נשים בקרב 70 נציגי הציבור באספה, המונה בסך הכל 80 רבנים ו-70 נציגי ציבור. העותרים טוענים שתנאי ההסמכה פוגעים בשוויון ומונעים מנשים להיכלל במכסת הרבנים הממנים. בג"ץ הוציא צו על תנאי בנוגע לעתירה זו בספטמבר.

מכון המחקר ״מרכז יכין״ היה שותף בגיבוש שלושת החוקים, כאשר הרב יאיר קרטמן והרב יעקב יקיר ליוו את התהליך. המכון מסר כי החקיקה הבהירה את עמדת הכנסת בסוגיות שעלו בפסיקות קודמות, ויש לתת משקל להכרעתה בנוגע למעמד בתי הדין והרבנות הראשית.