שלושה חוקים בנושאי דת ומדינה עומדים למבחן בג"ץ

שלושה חוקים חדשים בנושאי דת ומדינה, שאושרו על ידי הכנסת היוצאת, עומדים כעת למבחן בבית המשפט העליון (בג"ץ) בעקבות עתירות שהוגשו נגדם. שניים מהחוקים כבר זכו לצווים על תנאי מבית המשפט, המחייבים את המדינה להסביר מדוע לא ייענו העותרים. החוק הראשון עוסק בהסמכת בתי הדין הדתיים והשרעיים לשמש כבוררים בסכסוכים אזרחיים, בכפוף להסכמת כל הצדדים ובמגבלות מסוימות. חוק זה אושר במרץ 2026, כעשרים שנה לאחר שפסיקה קודמת של בג"ץ קבעה כי אין להם סמכות כזו ללא הסמכה חוקית מפורשת.

החוק השני נוגע לסמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים במסגרת הליכי גירושין. הוראת שעה שאושרה בנובמבר 2025, לתקופה של שנתיים, מעגנת סמכות זו כאשר מזונות הילדים נכרכים בתביעת הגירושין. החוק נועד לאפשר ריכוז הליכים בערכאה אחת, אך ארגון ״ישראל חופשית״ טוען כי הוא מאפשר לכפות דיון בבית הדין הרבני גם ללא הסכמת אחד ההורים. בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירה זו בנובמבר האחרון.

החוק השלישי מתייחס להרכב האספה הבוחרת את הרבנים הראשיים ואת מועצת הרבנות הראשית, המונה 150 חברים. התיקון לחוק קבע תנאי הסמכה לרבנים הבוחרים, והבטיח ייצוג של לפחות 30 נשים בקרב 70 נציגי הציבור. העותרים טוענים כי תנאי ההסמכה פוגעים בשוויון ומונעים מנשים להיבחר למכסת הרבנים הבוחרים. גם בעתירה זו הוציא בג"ץ צו על תנאי בספטמבר האחרון.

במכון ״מרכז יכין״, שהיה מעורב בגיבוש ההסדרים, רואים בעתירות ביטוי למחלוקת בין הרשות המחוקקת לשופטת. לטענתם, הכנסת בחרה להסדיר נושאים שעלו בעקבות פסיקות שיפוטיות, ויש לתת משקל מכריע להחלטת המחוקק. המכון מדגיש כי החוקים מבטאים את מעמד בתי הדין הדתיים והרבנות הראשית כמוסדות המשתלבים בזהותה היהודית של ישראל.