הכלכלה הישראלית מתמודדת עם עלויות המלחמה: דילמה תקציבית קשה

המעבר האפשרי למימון עצמי של רכש ביטחוני מארה"ב מחייב את ישראל למצוא מיליארדי שקלים נוספים בתקציבה. המלחמות בשנים האחרונות הותירו את המערכת הפיננסית הישראלית עם חוב עצום, שייפרס על פני שנים רבות. על פי הערכות של ה"וול סטריט ג'ורנל", העלויות הישירות והעקיפות של הלחימה בין 2023 ל-2026 נאמדות בכ-405 מיליארד שקלים (כ-130 מיליארד דולר), נתון הכולל גם את השלכות הסכסוך עם איראן בפברואר 2026. למרות העומס חסר התקדים, המשק הישראלי הפגין חוסן מפתיע, הודות לעתודות מט"ח, מערכת בנקאית יציבה, יצוא גז טבעי ופעילות עסקית.

למרות האתגרים, תחזיות צמיחת התמ"ג של ישראל לשנים 2026 ו-2027 אופטימיות, עם צפי ל-4.5% ו-5.6% בהתאמה לפי קרן המטבע הבינלאומית, ואף יותר לפי בנק ישראל (5.6% ב-2026 ו-7.5% ב-2027). עם זאת, חלק ניכר מהצמיחה נובע מפעילות חברות ישראליות בחו"ל, והצמיחה בשוק הפנימי צפויה להיות נמוכה יותר (3.4% ו-5.1%).

הבעיה המרכזית לטווח ארוך היא שינוי סדרי העדיפויות התקציביים לטובת המערכת הביטחונית. בעוד שב-2022 הביטחון היווה כ-4.2% מהתמ"ג, עד 2026 הוא צפוי להגיע לכ-8% מהתמ"ג, ולגזול רבע מההוצאה הממשלתית הכוללת, כ-175 מיליארד שקלים. צורך זה נובע מהצורך בחידוש מלא של ארסנלים, רכש ציוד יקר ותחזוקת מוכנות גבוהה במספר חזיתות.

הגידול בהוצאות הביטחוניות מוביל לגירעון תקציבי הולך וגדל. התחזיות מצביעות על גירעון של 4.4% מהתמ"ג ב-2026 ו-4.6% ב-2027, וחוב ממשלתי שצפוי להגיע ל-68% מהתמ"ג בסוף השנה הנוכחית. הגידול בחוב מגדיל את עלויות שירות החוב, ומסיט כספים שהיו יכולים להיות מופנים לתשתיות, בריאות ורווחה.

אי-הוודאות לגבי הסיוע הביטחוני האמריקאי מוסיפה לחץ. למרות הבטחת סיוע של כ-7 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות, עתידן של עסקאות גדולות בשווי 10 מיליארד דולר לאחר 2028 אינו ברור. המעבר לרכש עצמאי יאלץ את משרד הביטחון להתמודד על תקציב באופן שוויוני.

הקבינט העתידי ניצב בפני דילמה קשה: להעלות מיסים, לקצץ בהשקעות אזרחיות, או להמשיך ללוות כסף ולהעביר את הנטל לדורות הבאים.