כלכלת ישראל: התאוששות מרשימה אך מחיר מלחמה כבד

כלכלת ישראל הפגינה עמידות מפתיעה לנוכח המלחמה, כאשר העסקים המשיכו לפעול והמערכת הפיננסית נותרה יציבה. תחזיות צמיחת התמ"ג אף התאוששו. עם זאת, העלות הכוללת של המלחמה, המוערכת במאות מיליארדי שקלים, תכביד על המדינה למשך שנים רבות. "וול סטריט ג'ורנל" העריך את ההוצאות הקשורות למלחמה בין 2023 ל-2026 בכ-405 מיליארד שקלים (כ-130 מיליארד דולר), סכום הכולל הוצאות צבאיות ישירות והשלכות כלכליות רחבות יותר. בנק ישראל העריך את עלות המלחמה החל מ-7 באוקטובר 2023 בכ-350 מיליארד שקלים לתקופה 2023-2026, ללא ההוצאות הקשורות למבצע באיראן.

למרות הלחימה הממושכת, גיוס מילואים נרחב, שיבושים עסקיים ומגבלות תעופה, ישראל הצליחה להימנע ממיתון כלכלי עמוק. גורמים לכך כוללים מגזר פרטי חזק, יציבות מערכת הבנקאות, עתודות מט"ח משמעותיות והכנסות מייצוא גז טבעי. קרן המטבע הבינלאומית צופה צמיחה של 4.5% ב-2026, ובנק ישראל צופה 5.6% ב-2026 ו-7.5% ב-2027. עם זאת, חלק ניכר מהצמיחה החזויה נובע מפעילות חברות ישראליות בחו"ל; ללא נתון זה, הצמיחה הפנימית צפויה לעמוד על 3.4% ב-2026 ו-5.1% ב-2027. גורמים כמו גיוס מילואים מתמשך, פגיעה בכוח העבודה וחוסר יציבות דמוגרפי מעכבים את החזרה המלאה של המשק לחיים רגילים, ובנק ישראל מזהיר כי עד סוף 2027 הכלכלה עשויה שלא לחזור למסלול הצמיחה שקדם למלחמה.

ההשלכה ארוכת הטווח המשמעותית ביותר של המלחמה היא שינוי במבנה ההוצאות הממשלתיות. בעוד שב-2022 הוצאות הביטחון היוו כ-4.2% מהתמ"ג וכ-16% מהתקציב, ב-2026 הן הגיעו לכ-8% מהתמ"ג וכ-25% מהתקציב. המכון הישראלי לדמוקרטיה מעריך את הוצאות הביטחון בתקציב 2026 בכ-175 מיליארד שקלים. הדבר מחייב הפניית משאבים רבים יותר לביטחון, לא רק להוצאות שוטפות אלא גם לחידוש מלאי, רכש מערכות חדשות ותחזוקה. בנק ישראל צופה כי ההוצאות הביטחוניות המוגדלות יהוו גורם לחץ תקציבי משמעותי גם ב-2027, עם תחזית גירעון תקציבי של 4.4% מהתמ"ג ב-2026 ו-4.6% ב-2027, וחוב ממשלתי של כ-68% מהתמ"ג עד סוף 2026.

המצב התקציבי נותר מתוח, כאשר הגירעון ב-12 החודשים עד אוקטובר 2026 עמד על 3.3% מהתמ"ג. למרות גידול בהכנסות המדינה, בעיקר ממיסים, הוצאות הביטחון והחוב הממשלתי מגבילות את היכולת לממן תחומים אזרחיים. הגדלת החוב הממשלתי מגדילה את הוצאות שירות החוב, ומפנה פחות משאבים לחינוך, בריאות ותשתיות.

התמודדות עם הגירעון דורשת מהממשלה לבחור בין הגדלת הכנסות (מיסים), קיצוץ בהוצאות אזרחיות או המשך לקיחת הלוואות. כל אחת מהאפשרויות טומנת בחובה קשיים: העלאת מיסים תפגע באזרחים ובעסקים, קיצוץ בהוצאות אזרחיות יעכב פרויקטים חיוניים, והגדלת החוב תכביד על הדורות הבאים. בנק ישראל הדגיש את אי-הוודאות הגבוהה בנוגע להוצאות הביטחון העתידיות והחלטות הממשלה, וציין כי תחזיות הצמיחה מבוססות על הנחה של רמת לחימה נמוכה יחסית. סיוע צבאי אמריקאי, המוערך בכ-10 מיליארד דולר מעבר לסיוע השנתי המובטח, עשוי להפוך לנושא לדיון לאחר 2028, ומחייב את ישראל להיערך למימון רכש עתידי.

ישראל הצליחה לעבור את תקופת המלחמה ללא קריסה פיננסית, אך היא יוצאת ממנה עם חוב גבוה יותר, צרכים ביטחוניים מוגברים והגבלות על השקעות אזרחיות. השאלה המרכזית היא לא רק קצב צמיחת התמ"ג, אלא גם המחיר שישולם עבורה. המשך מימון הגירעון באמצעות מיסים גבוהים או קיצוצים עלול להחליש את היציבות הכלכלית, בעוד שהגדלת החוב תטיל את הנטל על הדורות הבאים. האתגר כעת הוא לשקם את היציבות הפיננסית מבלי לפגוע בפיתוח הכלכלי.