כך ניצל השמאל את מצוקת משרתי המילואים

המאמר טוען כי קמפיין גיוס החרדים, שהוביל השמאל, נשען על כאבם האמיתי של משרתי המילואים ומשפחותיהם, וכי הציניות שבהנהגתו נועדה לשסע את מחנה הימין. מנהיגי השמאל, שבעבר קראו לשוויון בנטל והתחייבו לגייס את כל החרדים, שינו את טונם כעת, כשהם זקוקים לחרדים להקמת ממשלה. דמויות כמו אביגדור ליברמן, הרמטכ"ל לשעבר, בנט, יאיר גולן וגדי איזנקוט, שהיו פעילים בנושא, השתתקו או שינו את עמדתם.

הקמפיין הפוליטי של השמאל ניצל את תסכולם של אנשי הימין הדתי-לאומי, שסופגים אבדות רבות בשירות המילואים. מובילי הקמפיין זיהו את מצוקתם ופנו אליהם באמפתיה כוזבת, תוך שהם מנצלים את כאבם לטובת מטרות פוליטיות. הימין, לעומת זאת, פעל ללא הרף כדי למצוא פתרונות לגיוס חרדים, תוך שהוא מתמודד עם מחאות פנימיות וחיצוניות, ובכך הפך למשווק של הקמפיין נגדו.

כעת, המערכת הפוליטית כולה ממתינה להחלטתו של הרב לנדו, מנהיג הציבור הליטאי, בנוגע להקמת ממשלה. ראש הממשלה נתניהו מנסה למנוע חבירה של החרדים לממשלת שמאל, בעוד גדי איזנקוט תלוי בהחלטתו של הרב. הרב לנדו, מצידו, אינו ממהר לפגוש "סמלי שלטון" ופועל באיטיות, תוך שהוא זוכר את הדיכויים והפגיעות שספג הציבור החרדי.

החרדים, כך נטען, מפגינים כעת נאיביות פוליטית מועטה יותר מהסרוגים. הם הציבו לשמאל דרישות ברורות, הכוללות הוראת שעה שתעצור את חובת הגיוס הכללית, ביטול מעצרי עריקים וסנקציות. הם דורשים אישורים משפטיים מפורשים ואינם מסתפקים בהבטחות. בעיתונים החרדיים מודגש הכוח שנפל בידי מנהיגיהם, והם מציגים דרישות הולכות ומתרחבות, בעוד השמאל, הנחרד מהאפשרות של ממשלת אחדות עם נתניהו, נאות להיסחט תמורת הקמת ממשלה. המאמר מסתיים בקריאה למנהיגי החרדים להתעלות מעל הצלקות ולזכור את מי שצעד איתם, ולפרק את הקמפיין הפוליטי שביזה אותם.