נשיא פרגוואי הודח ונעצר על רקע קריסת בנק וחשדות לשחיתות

סנאט פרגוואי הצביע פה אחד בעד הדחת נשיא המדינה, סנטיאגו פנייה, על רקע משבר פיננסי חמור שנגרם מקריסת בנק Ueno. כחצי מאוכלוסיית המדינה, כ-3 מיליון איש, איבדו גישה לכספי החיסכון שלהם. זמן קצר לאחר ההדחה, פנייה נעצר בחשד לשימוש לרעה בכוח, הפרת אמונים והתעשרות אישית, עבירות שעשויות לגרור עד עשר שנות מאסר. אלפי מפגינים חגגו את ההחלטה מחוץ לבניין הקונגרס.

פנייה, הידוע בעמדותיו הפרו-ישראליות וביקורו בישראל ב-2024 במהלכו הועברה שגרירות פרגוואי לירושלים, הודיע על התפטרותו ב-5 בנובמבר בעקבות קריסת הבנק הדיגיטלי Ueno, שהיה קשור לעסקיו הפרטיים. הקונגרס סירב לקבל את התפטרותו והמשיך בהליך ההדחה, מה ששלל ממנו את החסינות הנשיאותית.

ההאשמות המרכזיות נגד פנייה הן שימוש בהשפעה פוליטית כדי להעביר מאות מיליוני דולרים מכספי מדינה לבנק Ueno, תוך ניגוד עניינים ברור והתערבות ברגולטורים. הוא מכחיש כל פעילות לא חוקית. במקביל, הורה התובע להסגיר את קרלוס קרבאלייו, לשעבר מנהל חברת האם של Ueno, שפנייה מינה ב-2023 ליושב ראש הבנק המרכזי.

לאחר הדחת פנייה, סגן הנשיא פדרו אליאנה הושבע כנשיא החדש, ויוביל את המדינה עד סוף הכהונה באוגוסט 2028. גם אליאנה עצמו נחקר בנוגע לקשריו עם הבנק. ממשלתו החדשה מתמודדת עם לחץ ציבורי עצום להשיב את הכספים לבעלי החשבונות ולעצור את האחראים למשבר. אליאנה הבטיח פיצוי מלא לכל הנפגעים.

קריסת הבנק גרמה לאובדן מקומות עבודה, כולל 3,000 נהגים שאיבדו את פרנסתם לאחר ששירות הסעות שהשתמש בשירותי Ueno הפסיק לפעול. החלו החזרי כספים ללקוחות עם פיקדונות עד 1,500 דולר, כאשר ביטוח הפיקדונות מכסה עד 35,000 דולר, סכום המכסה 97% מהלקוחות. הבנק המרכזי הגדיר את האירוע כ"תקרית בודדת" והדגיש את יציבות המערכת הפיננסית, אך האופוזיציה תיארה זאת כ"שערוריית השחיתות הגדולה ביותר בתולדות הדמוקרטיה" של פרגוואי.