אין שינוי: S&P בחנה את דירוג ישראל, והותירה אותו על כנו
סוכנות דירוג האשראי S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל על כנו ברמה של A עם תחזית יציבה, ולא פרסמה דו"ח פומבי. הסוכנות ציינה את ההוצאה הביטחונית הגבוהה כגורם המכביד על הדירוג, אשר נמוך בשתי דרגות מרמתו לפני המלחמה. סוכנויות דירוג אחרות, מודי'ס ופיץ', פרסמו סקירות מיוחדות על השלכות הבחירות, כאשר מודי'ס מזהירה מפגיעה בחוסן המוסדי ופיץ' צופה חוסר יציבות פוליטית.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- סוכנות S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל על כנו ברמה של A עם תחזית יציבה.
- הסוכנות לא פרסמה דו"ח פומבי, מה שמעיד על היעדר שינוי בגורמי הדירוג המרכזיים.
- ההוצאה הביטחונית הגבוהה נותרה גורם מכביד על דירוג האשראי של ישראל.
- דירוג האשראי של ישראל נמוך בשתי דרגות מרמתו לפני המלחמה.
- מודי'ס ופיץ' פרסמו סקירות על השלכות הבחירות, תוך התייחסות לסיכונים מוסדיים ופוליטיים.
סוכנות דירוג האשראי S&P השלימה את סקירתה החצי-שנתית על דירוג האשראי של ישראל והותירה אותו ללא שינוי ברמה של A, עם תחזית יציבה. הסוכנות לא פרסמה דו"ח פומבי, מה שמעיד על כך שגורמי הדירוג המרכזיים לא השתנו מאז הסקירה הקודמת. לפי נוהל הסוכנות, סקירה חצי-שנתית יכולה להוביל להעברת הדירוג לוועדת דירוג ומשם לפעולה, אך במקרה של ישראל הדבר לא קרה.
על פי רגולציית האיחוד האירופי, S&P מחויבת לבחון דירוגים ריבוניים לפחות פעם בחצי שנה. שינוי בדירוג או בתחזית מחייב פרסום, אך הסוכנות רשאית לבחור אם לפרסם דו"ח מנומק או לא. הפעם בחרה S&P שלא לפרסם דו"ח עבור ישראל, בעוד שפרסמה דוחות עבור פולין, אנדורה, בורקינה פאסו, אוגנדה ומחוז קמפניה באיטליה.
התוצאה עבור ישראל היא כפולה: אין סימן להחמרה בדירוג, אך גם אין התקדמות לקראת שדרוג. S&P העלתה את תחזית הדירוג של ישראל משלילית ליציבה בנובמבר 2025, בעקבות הפסקת האש בעזה, ואשררה את הדירוג והתחזית במאי. בשנת 2026, הסוכנות ציינה את ההוצאה הביטחונית הגבוהה, הצפויה לעלות על 7% מהתוצר ולהישאר גבוהה בטווח הבינוני, כגורם המכביד על הדירוג. דירוג ישראל עדיין נמוך בשתי דרגות מרמת AA שבה עמד לפני המלחמה, לאחר שהורד ל-A+ באפריל 2024 ול-A באוקטובר 2024.
השתיקה של S&P בולטת על רקע פרסומים של סוכנויות דירוג אחרות. מודי'ס מדרגת את ישראל Baa1 עם תחזית יציבה, וסבורה שהבחירות לא ישפיעו מידית על הדירוג, אך מזהה סיכון מוסדי אם ייפגע חוסן מערכת המשפט. פיץ' מדרגת את ישראל A עם תחזית שלילית, וצופה תקופה של קואליציות לא יציבות וממשלות מעבר, מה שיקשה על אישור תקציב 2027 ועלול להוביל להגבלת הוצאות. פיץ' הבהירה כי ירידה בגירעון בתרחיש כזה לא תיחשב קונסולידציה פיסקלית אלא תוצאה של שיתוק פוליטי.
מוזכרים
