הבחירות האמריקאיות: השפעתן על טראמפ, הקונגרס ויחסי ישראל-ארה"ב

הדמוקרטים זכו בשליטה על שני בתי הקונגרס, בית הנבחרים והסנאט, בבחירות האמצע בארה"ב, שינוי שמשנה את מאזן הכוחות בוושינגטון לקראת השנתיים האחרונות לכהונת הנשיא דונלד טראמפ. שליטה זו מקנה לדמוקרטים השפעה רבה על סדר היום החקיקתי, על ועדות הקונגרס ועל הפיקוח על הממשל, אך אינה מספיקה לבדה להעברת חוקים ללא הסכמת הסנאט. הסנאט, בנוסף לתפקידו בתהליך החקיקה, מאשר מינויים של שופטים פדרליים, שופטי בית המשפט העליון, שגרירים ובכירים בממשל. כאשר מפלגת הנשיא אינה שולטת בסנאט, יכולתו למנות מקורבים מצטמצמת משמעותית. במצב הנוכחי, בו הדמוקרטים שולטים בשני הבתים והנשיא טראמפ רפובליקני, צפויים קשיים בהעברת חקיקות משמעותיות ועלייה בסיכויים למבוי סתום פוליטי. טראמפ יוכל להשתמש בסמכויותיו הנשיאותיות, כגון הוצאת צווים נשיאותיים, אך כל חקיקה תדרוש הסכמה של שני הבתים. הקונגרס החדש, שייכנס לתפקידו ב-3 בינואר 2027, יוכל לקיים חקירות ולדרוש מסמכים ובכירים מהממשל, מה שעלול להוביל להגברת הפיקוח על ממשל טראמפ. הליך הדחה נגד הנשיא אפשרי, אך דורש רוב של שני שלישים בסנאט לצורך הרשעה. הבחירות משפיעות גם על המרוץ לנשיאות 2028, כאשר דמויות כמו הסנאטור ג'ון אוסוף ומושל פנסילבניה ג'וש שפירו עשויים להתמודד. על אף שהשנתיים האחרונות לכהונת טראמפ עשויות להיות פחות פוריות מבחינה חקיקתית פנימית, צפויה עלייה בפעילותו בזירה הבינלאומית. הקונגרס יוכל להשפיע על מדיניות החוץ באמצעות שליטה בתקציבים ובסיוע חוץ. לגבי ישראל, צפוי כי הקונגרס החדש יכלול יותר דמוקרטים ביקורתיים כלפי ישראל, אך גם מתונים יותר שעשויים להוות "קולות מתנדנדים" שישראל תצטרך לפעול כדי לשמר את תמיכתם. הקונגרס יוכל להשפיע על היקף הסיוע הביטחוני ועל עסקאות נשק. בנוסף, תוצאות הבחירות עשויות להגביר את הלחץ על הממשל האמריקאי לסיים מלחמות בחו"ל, כגון המלחמה באיראן, במיוחד אם הן ממשיכות להשפיע על מחירי הדלק ועל יוקר המחיה בארה"ב.