התקדימים ההיסטוריים בבחירות האמצע בארה"ב

בבחירות האמצע בארה"ב, המפלגה הרפובליקנית ודונלד טראמפ חוו תבוסה משמעותית, המזכירה את זו של המפלגה הרפובליקנית בבחירות 2006 תחת ג'ורג' בוש הבן, אז איבדו הרפובליקנים את הרוב בשני בתי הקונגרס. הפעם, איבדו הרפובליקנים שבעה מושבים בסנאט לדמוקרטים, והפער כעת עומד על עשרה מושבים לטובת הדמוקרטים (54:44). התבוסה מיוחסת במידה רבה למלחמה באיראן, שהשפיעה על מחירי הדלק ויוקר המחיה, וכן על היחס לישראל. נרטיב שהופץ בקרב הציבור גרס כי ישראל וראש ממשלתה דחפו את ארה"ב למלחמה מיותרת.

בין התקדימים ההיסטוריים בבחירות אלו נכללת בחירתו של עבדול א־סייד לסנטור המוסלמי הראשון בתולדות ארה"ב מטעם מישיגן, למרות חששות שהדבר ירחיק דמוקרטים מתונים. א־סייד ניצח בפער של שמונה אחוזים, ויכניס למקדש הדמוקרטיה האמריקנית רטוריקה אנטי־ישראלית.

בנוסף, הדמוקרטים זכו בניצחונות מפתיעים בדרום קרוליינה, שם אנני אנדרוס גברה על דארלין גראהם, אחותו של הסנטור לינדזי גראהם, וסיימו מסורת של 28 שנים ללא סנטור דמוקרטי במדינה שמרנית זו. גם צפון קרוליינה העבירה מושב רפובליקני לדמוקרטים. מדינות מתנדנדות מסורתיות כמו אוהיו ואייווה, שנטו בשנים האחרונות לרפובליקנים, נצבעו בכחול, כמו גם קנזס, שבה ניצח הדמוקרט אדם המילטון את רוג'ר מרשל. במיין, סוזן קולינס הוותיקה הפסידה לטרוי ג'קסון.

מהפך דרמטי נוסף התרחש בטקסס, מעוז רפובליקני, שם ג'יימס טלריקו גבר על קן פקסטון. בית הנבחרים עבר לידיים דמוקרטיות מוקדם בערב. למרות שההפסד הרפובליקני אינו משתווה לתבוסה של אובמה בבחירות האמצע הראשונות שלו, הוא עדיין נחשב להפסד צורב. בנוסף, הדמוקרטים הפכו ארבע אחוזות מושל מאדומות לכחולות (טקסס, אוהיו, אייווה וג'ורג'יה), ללא הישג דומה לרפובליקנים.

בשיחות עם פעילים ובוחרים, עלה כי יוקר המחיה ומחירי הדלק הם נושאים מרכזיים שהשפיעו על ההצבעה. פעיל רפובליקני בניו המפשייר ציין כי ההסבר של טראמפ למחיר הדלק לא תפס, וכי הסימפטיה לישראל הולכת ונשחקת. ביום הבחירות, הסנטור הרפובליקני ג'ון סנונו בניו המפשייר הפסיד למועמד הדמוקרטי פאפאס, והמושב נותר בידי הדמוקרטים.