הנאמנות לגוש נתניהו הסתיימה בשוקת שבורה. הגיעה העת לחשב מסלול מחדש

מאמר דעה קורא לציבור החרדי לחשב מסלול מחדש בפוליטיקה הישראלית, וטוען כי ארבע שנות נאמנות לגוש בנימין נתניהו הסתיימו בכישלון חרוץ. הכותב מותח ביקורת על המונח "שותפים טבעיים", שלטענתו הפך למלכודת עבור הציבור החרדי, אשר נכנס לקואליציה בציפייה להגנה ושגשוג אך יצא ממנה עם מעצרי בחורי ישיבות, גזירות כלכליות ותחושת אכזבה.

המאמר מדגיש כי הסטטוס קוו הוותיק התפורר, מעמד בני הישיבות הידרדר, ולראשונה נפתחו מעצרים המאיימים על לומדי תורה. ההסכמים הקואליציוניים נותרו על הנייר, והשותף הפוליטי לא סיפק את הסחורה. הכותב מזכיר כי בעבר, גדולי ישראל כמו הגרא"מ שך והגר"ע יוסף זצ"ל, לא היו מקובעים אידאולוגית וידעו לנהל משא ומתן עם כל גורם פוליטי למען טובת עולם התורה, כפי שבא לידי ביטוי בהצטרפות ש"ס לממשלת רבין ובשיתוף הפעולה של דגל התורה ואגודת ישראל עם ממשלות שונות.

הכותב מציע כי דווקא מתוך המשבר הנוכחי, ישנה הזדמנות טקטית לפנות לגוש השינוי, שכן הדרך היחידה שלהם להגיע לשלטון עוברת דרך הציבור החרדי. הדבר עשוי לאפשר השגת יעדים כמו חוק גיוס מוסדר, ביטול מעצרים, והסדרת תקציבי החינוך, ללא צורך באימוץ תפיסות עולם שמאלניות. עם זאת, מודגש כי כל הסכם פוליטי חייב להיות מלווה בערבויות ברורות, חקיקה מחייבת והסדרים משפטיים, וההכרעה הסופית נתונה בידי גדולי ישראל. המסקנה היא שיש להשתחרר מהתלות בגוש אחד ולחזור לגמישות ועצמאות פוליטית, תוך הבהרה ש"אנחנו לא בכיס של אף אחד".