כאוס בשווקים: הדולר מתחזק, השקל נחלש והמומחים ממליצים - לא להיבהל

שווקי ההון העולמיים והישראלי חווים תנודתיות חריפה, כאשר הבורסה בתל אביב צונחת והדולר מתקרב לרמה של 3.20 שקלים, רמה שלא נראתה מאז דצמבר 2025. הירידות החדות, שהתרחשו ביום חמישי, 5 בנובמבר, נבעו משילוב של שלושה גורמים: תיקון חד בשוק המניות האמריקאי, ירידות בבורסה המקומית והיחלשות משמעותית של השקל.

לדברי אלדד תמיר, מנכ"ל בית ההשקעות תמיר פישמן ו-FINQ, הירידה בשוק המקומי נובעת משינוי בסנטימנט המשקיעים. לאחר תקופה של אופטימיות יתר, שבהן האמינו רבים כי "עוד מעט נקים מזרח תיכון חדש ונגיע לשלום עם סעודיה", הבורסה רשמה עליות חסרות תקדים. תמיר מסביר כי תוצאות הבחירות בארה"ב והתחזקות הדמוקרטים, שחלקם נוקטים בעמדות אנטי-ציוניות, היוו נקודת מפנה בתפיסת המציאות הלא-ריאלית. "כפי שקורה תמיד עם אנשים, אופוריה יתר הופכת לפחד יתר", אמר, והוסיף כי משבר הנדל"ן מחריף ומתפשט למערכת הפיננסית, מה שמוביל לירידות חדות המונעות מפחד. הדולר, לעומת זאת, נתפס כ"חוף מבטחים", ולכן משקיעים מוכרים מניות וקונים דולרים.

באשר להמלצות למשקיעים, תמיר סבור כי "אין מה לעשות". לדבריו, יש להישען על נתונים מדעיים, שכן השווקים מניבים בממוצע כ-10% בשנה. "לעולם לא נוכל לזהות במדויק מתי לצאת מהשוק ומתי לחזור", הסביר, ולכן האסטרטגיה הטובה ביותר היא "להתעלם מהמתרחש ולהיצמד להשקעות".

יוסי מנשה, סמנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם, התייחס להיחלשות השקל. לדבריו, היקף ההיחלשות חורג משמעותית מהתחזקות הדולר העולמית. מאז יוני, הדולר התחזק מול השקל בכ-12.6%, בעוד שהמדד העולמי DXY התחזק ב-2.4% בלבד. לאחר הבחירות בישראל ב-27 באוקטובר, הפער אף גדל: הדולר עלה מול השקל בכ-3.7%, בעוד שהמדד העולמי ירד ב-0.7%. מנשה מסביר כי הסיבה העיקרית היא "חולשה מקומית של השקל", ולא התחזקות כללית של הדולר. הגורמים לכך כוללים את אי-הוודאות סביב הרכבת הממשלה, הסיכוי להמשך קיפאון פוליטי או בחירות חוזרות, הסיכון המוגבר להסלמה עם איראן, פער הריביות לטובת הדולר, והירידות החדות בשוק המניות האמריקאי. ירידות אלו מקטינות את ערך תיקי ההשקעות של מוסדיים ישראלים, מה שמאלץ אותם לקנות דולרים לגידור מטבעי, ויוצר לחץ נוסף על השקל. בנוסף, ישנן דרישות לביטחונות נוספים בגין פוזיציות ממונפות, לרוב בדולרים.

יוסי פרנק, מנכ"ל Energy Finance, גם הוא מייחס את היחלשות השקל לפעילות המוסדיים. לדבריו, תהליך ההיחלשות, שהחל לפני חודשים עקב התערבות בנק ישראל והורדת ריבית במקביל לעליית ריבית בארה"ב, מתעצם השבוע בעיקר בשל פעולות המוסדיים. הוא מסביר כי המוסדיים נמצאים ב"מלכודת": ככל שהשווקים האמריקאיים יורדים, הם נאלצים לקנות יותר דולרים. בנוסף, הם מגנים על השקעותיהם הזרות מפני התחזקות השקל. כאשר הדולר ירד ל-2.80 שקלים במאי, היקף הגידור שלהם מפני התחזקות השקל היה בשיא. כעת, עם היחלשות השקל, הם מקטינים את הגידור, מה שמאיץ את הירידה. פרנק מעריך כי "זוג הדולר-שקל הגיע לרמת שיווי משקל", וכי היחלשות נוספת אפשרית אם הירידות בארה"ב יימשכו או אם תתרחש הסלמה סביב איראן.

שחר חן, אנליסט בבנק לאומי, מציין כי הדולר התחזק מול השקל בכ-2.7% בשבוע האחרון. לדעתו, היחלשות השקל נובעת גם מעליית פרמיית הסיכון של ישראל לכ-1% על רקע חששות מהסלמה ביטחונית מול איראן. במקביל, הדינמיקה השלילית בשוק האמריקאי אילצה מוסדיים להתאים עמדות מטבע ולגדר תיקים. חן מוסיף כי הירידות בשווקים העולמיים והישראלי הובילו לירידה בערך נכסי המשקיעים. מדדי המניות המובילים בארה"ב איבדו 2.5%-5.3% בשבוע, בעוד שמדדי הבורסה בתל אביב ירדו בכ-6.5%. "הירידה הזו מחזירה את המחירים לרמות אטרקטיביות ומשפרת את יחס הסיכוי-סיכון", אומר חן. "עבור משקיעים שרואים את ערך תיקיהם יורד, זה הזמן להתנתק מרעשי הרקע. תנודתיות ואי-ודאות הן סביבה טבעית של שוק המניות. היסטורית, בטווח הארוך, מדדי המניות המובילים מראים מגמת עלייה ברורה".

בניגוד למשקיעים, איגוד התעשייה והמלאכה בישראל מברך על התחזקות הדולר. לטענתם, הדבר מהווה אירוע חיובי לתעשייה הישראלית, המאפשר לעסקים "לנשום" ומשפר את התחרותיות של היצואנים הישראלים בטווח הקצר. התחזקות הדולר מסייעת לעסקים, במיוחד קטנים ובינוניים, להתמודד עם עלויות גוברות, לשמור על תחרותיות וליצור תנאים נוחים יותר להשקעות עתידיות. עם זאת, האיגוד מדגיש כי שינוי שער החליפין לבדו אינו מספיק ליציבות ותחרותיות ארוכות טווח, ונדרשת מדיניות כלכלית עקבית ופיקוח מתמיד של בנק ישראל ומשרד האוצר. בנוסף, האיגוד מציין כי השקעות זרות בהיקף גדול של קרנות פנסיה וחיסכון ישראליות יוצרות ביקוש קבוע למט"ח, ומצביעות על הצורך בצעדי מדיניות כלכליים מתאימים.