ניצחון הדמוקרטים בארה"ב מקשה על נתניהו ועל הקמת ממשלה חדשה בישראל

ניצחון המפלגה הדמוקרטית בבחירות לקונגרס בארצות הברית מחליש את מעמדו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ומסבך את המאמצים להרכבת ממשלה חדשה בישראל. הדבר נובע הן מהשינוי ביחסי הכוחות בוושינגטון והן מהצהרתו של הנשיא דונלד טראמפ על אפשרות להפסקת הסיוע הצבאי לישראל, בסך 3.8 מיליארד דולר בשנה. בעוד שהסכם הסיוע הנוכחי תקף עד 2028, היעדר מנגנון להפסקתו המוקדמת מעורר אי-ודאות. הדמוקרטים, שעתה שולטים בשתי בתי הקונגרס, נוטים להפעיל לחץ רב יותר על ממשלת ישראל, דבר שעלול להשפיע על אספקת נשק, שיתוף פעולה כלכלי והחלטות מדיניות. הקונגרס יכול לקיים דיונים, לבחון עסקאות נשק ולקדם יוזמות לשינוי מדיניות ירושלים, וגם אם טראמפ יוכל לחסום חלק מהמהלכים, שליטתו תהיה מוגבלת יותר.

מצב זה עלול להחריף את המתח בנוגע למדיניות מול איראן. בעוד שטראמפ עשוי לשאוף להסכם שיאפשר לו להכריז על השגת מטרותיו, נתניהו עשוי לדרוש המשך פעולה צבאית אם יראה איום איראני מתמשך. חילוקי דעות בנושא זה עלולים ליצור חיכוכים בין וושינגטון לירושלים, ללא קשר ליחסים האישיים בין המנהיגים.

סוגיה נוספת המעוררת מתח היא מדיניות ישראל ביהודה ושומרון. תמיכה גוברת בקרב הדמוקרטים בסנקציות נגד מעורבים באלימות מתנחלים, שאותה כבר אימצו 174 מחוקקים, עלולה להגביר חששות של משקיעים ובנקים משיתוף פעולה עם ישראל, גם אם היוזמה לא תתקדם לחקיקה תחת ממשל טראמפ.

השינויים הפוליטיים בוושינגטון משפיעים גם על המאמצים להרכבת ממשלה חדשה בישראל. מפלגות האופוזיציה זכו ב-67 מנדטים, אך בלוק השינוי בראשות גדי איזנקוט מחזיק ב-48 מנדטים בלבד, מה שהופך את מציאת הנוסחה הקואליציונית למשימה מורכבת. מחלוקות בין מפלגות פוטנציאליות, כמו התנגדותו של אביגדור ליברמן להקמת ממשלה עם מפלגות ערביות, והתנגדותו של נפתלי בנט לאופציה זו, מקשות על ההרכבה. גם השתתפות מפלגות חרדיות מעוררת ויכוחים, ויאיר לפיד כבר הבהיר כי לא יקים ממשלת אחדות בראשות נתניהו. איזנקוט, בנט וליברמן טרם גיבשו אסטרטגיה. גם אם תוקם ממשלה חדשה, היא תצטרך להתמודד עם סוגיות כמו בנייה בהתנחלויות, אלימות מתנחלים ויחסים עם הפלסטינים, אשר ישפיעו על היחסים עם הקונגרס האמריקאי.