"לא יהיה שום קיצוץ בצה"ל, כל העלויות יגולגלו על האזרחים"

גורמים ביטחוניים וצבאיים בישראל מנסים להבין את משמעות דבריו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שסיכם לכאורה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על עצירת הסיוע הביטחוני השנתי בסך 3.8 מיליארד דולר. גורם ביטחוני בכיר מתח ביקורת על אופן פרסום הדברים, שנמסרו בריאיון לפוקס ניוז, וטען כי הדבר נעשה ללא דיון מקצועי מקדים. אי הוודאות גוברת בעקבות ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע בארה"ב, וברקע עומדות יוזמות להטלת סנקציות על ישראל. גורמים ביטחוניים העריכו כי פרסום הדברים נועד להשיג נקודות למפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות. היועץ הכספי לשעבר לרמטכ"ל, תא"ל (במיל') ראם עמינח, העריך כי המחיר של עצירת הסיוע ישולם על ידי אזרחי ישראל, שיחוו מכה חודשית של 430 שקל לכל אזרח, בין אם במיסוי נוסף או בירידה בשירותים ציבוריים, שכן צה"ל לא יספוג קיצוץ. מנכ"לי תעשיות ביטחוניות מודאגים מהעתיד ואינם יודעים אם הכוונה היא לעצירת הסיוע בתחילת 2027 או בסוף 2028, מועד פקיעת ההסכם הנוכחי. מנכ"ל של אחת החברות ציין כי על ראש ממשלה חדש בישראל מוטלת החובה לטוס לוושינגטון ולהיאבק על הארכת ההסכם, שכן ישראל תזדקק לכל דולר בשל הוצאות המלחמה. הוא הוסיף כי ההוצאה הביטחונית העולמית גדלה, וזה אינו הזמן הנכון לצמצם את הסיוע, שמחזק גם את הברית בין המדינות. בכירים בתעשיות הביטחוניות צופים צורך בחישוב מסלול מחדש לגבי ייצור בארה"ב, ואף שוקלים העברתו למקומות כמו הודו. ד"ר אבנר גולוב, סגן נשיא מכון המחקר MIND Israel, הדגיש כי הסיוע אינו צדקה אלא השקעה אסטרטגית, והסכנה הגדולה היא שהמהלך יתפרש כנסיגה מהמחויבות האמריקאית לביטחון ישראל. ד"ר ששון חדד, לשעבר יועצו הכספי של הרמטכ"ל, ניתח את התמורות הכלכליות והאסטרטגיות שארה"ב מפיקה מהסיוע, הכוללות החזר השקעות של פי שלושה עד חמישה, חיסכון בהוצאות פריסת כוחות במזרח התיכון, וחיזוק האינטרס האמריקאי מול השפעה סינית. הוא ציין כי תמיכת ישראל בהגמוניה הדולרית מהווה ערך בפני עצמו לארה"ב. בנוסף, המצב הגיאופוליטי ומרוץ החימוש העולמי תורמים למצב, כאשר התעשיות האמריקאיות עמוסות בהזמנות גם ללא הסיוע הישראלי.