סוף עידן הסיוע האמריקני: מה יעשה צה"ל ללא התקציב?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע ב-3 בנובמבר בראיון לרשת פוקס ניוז כי הסיוע השנתי לישראל יופסק החל מהשנה הבאה, וכי הושגה הסכמה בנושא עם ראש הממשלה בנימין נתניהו "לפני מספר חודשים". הודעה זו, שטרם זכתה לתגובה רשמית בישראל, עלולה להשפיע באופן משמעותי על מערכת הביטחון הישראלית, לא רק מבחינת אובדן מקור מימון קבוע, אלא גם כשינוי במודל היחסים האסטרטגיים-צבאיים בין ירושלים לוושינגטון, שעליהם התבססו תוכניות הרכש של צה"ל.

על פי ההסכם הקיים, ישראל מקבלת סיוע צבאי אמריקני בסך 3.8 מיליארד דולר בשנה, מתוכם כ-3.3 מיליארד מיועדים לרכש ביטחוני אמריקני, וכ-500 מיליון דולר מופנים לפיתוח ומימון משותף של מערכות הגנה מפני טילים, כגון "כיפת ברזל" ו"חץ דוד". ההסכם הנוכחי תקף עד 2028, אך לדברי טראמפ, הסיוע יופסק כבר בשנה הבאה.

אם ההחלטה תיושם, משרד הביטחון ייאלץ לחפש מקורות מימון חלופיים לחוזים גדולים, ולהקצות תקציבים נוספים מתקציב המדינה. הדבר עלול להוביל לשינוי סדרי עדיפויות בתוכניות חימוש, ולהארכת לוחות זמנים של עסקאות מסוימות. בנוסף להשלכות התקציביות, הפסקת הסיוע עשויה להשפיע על שיתופי פעולה בפיתוח מערכות הגנה מפני טילים, בעלות חשיבות אסטרטגית רבה.

הסיוע האמריקני מהווה ביטוי מרכזי למחויבות הביטחונית של ארה"ב לישראל. הפסקתו עלולה לסמל שינוי ביחסים בין המדינות, אף שהיא מיטיבה גם עם התעשייה הביטחונית האמריקנית, שכן חלק ניכר מהסיוע מושקע ברכש מתוצרתה.

בישראל נדונה מזה זמן מה האפשרות לצמצום התלות במימון אמריקני. בחודש יולי דווח כי ראש הממשלה נתניהו הציג בפני נציגים אמריקנים חזון למעבר הדרגתי ממודל סיוע למודל של שותפות ביטחונית, הכולל צמצום סובסידיות ישירות והרחבת הייצור המקומי.

טרם ברור כיצד תיושם הצהרתו של טראמפ והיקף השינויים הצפויים. הנשיא האמריקני ציין כי ארה"ב תמשיך לסייע לישראל במידת הצורך, אך לא פירט באיזו צורה. השאלה המרכזית היא לא רק איבוד הסיוע, אלא גם איזו מודל יחסים ביטחוניים יחליף אותו, מימון עצמאי, המשך רכש אמריקני, או הסכמים חדשים המבוססים על שיתופי פעולה ופיתוח משותף.

ד"ר אבישי בן-חסון-גורדיס, ראש המחלקה האמריקנית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ציין כי הפסקת הסיוע תאלץ את ישראל לממן חלק גדול יותר מרכש הביטחוני מתקציבה, לשנות סדרי עדיפויות בתוכניות חימוש, ואף להשפיע על שיתופי פעולה בפיתוח מערכות הגנה מפני טילים. הוא הוסיף כי הדבר יגרור עלויות כלכליות משמעותיות, ידרוש ניתוח מעמיק ויוביל לפשרות כואבות. יש להעריך אילו חוזים יוכלו להתממש כסדרם ואילו ידרשו שינוי. ההחלטה של טראמפ, שנמסרה על רקע תפיסה אמריקנית כי המלחמה באיראן יקרה מדי, מעוררת שאלות פוליטיות ואסטרטגיות.