300 מיליון שקל מכספי הציבור: כך הגדילו המפלגות את מימון הבחירות

על פי חישוב שפרסם העיתון "כלכליסט", עלות מימון הבחירות לכנסת ה-26 הסתכמה בכ-300 מיליון שקל מכספי הציבור. חמש רשימות ניצלו פרצה בחוק שאפשרה להן להתמודד באמצעות פיצולים טכניים, מה שהגדיל את המימון הציבורי שקיבלו ב-12.8 מיליון שקל. בנוסף, צפוי כי פיצולים אלו יוסיפו עוד 24 מיליון שקל למימון השוטף לאורך קדנציה מלאה.

שיטת מימון המפלגות קובעת את הסכום לפי ממוצע מספר חברי הכנסת בכנסת היוצאת והנכנסת, כאשר כל יחידת מימון שווה 1.835 מיליון שקל, בתוספת 2.569 מיליון שקל לכל מפלגה המרכיבה רשימה. שיטה זו מאפשרת למפלגות להתפצל טכנית ולקבל תוספת מימון.

חמש הרשימות שניצלו זאת הן הליכוד (שהתמודד גם תחת השם "הימין הממלכתי"), הציונות הדתית, עוצמה יהודית, יהדות התורה והדמוקרטים (שהתמודדו תחת שמות כמו "העבודה" ו"מרצ"). הליכוד והימין הממלכתי קיבלו את סכום המימון הגבוה ביותר, 63.9 מיליון שקל. אחריו ברשימה: "ביחד" (44.5 מיליון שקל), "ישר" בראשות גדי איזנקוט (41.1 מיליון שקל), הרשימה המשותפת (24.2 מיליון שקל), יהדות התורה (22.4 מיליון שקל), הציונות הדתית ומפלגותיה (19.6 מיליון שקל), וש"ס (18.1 מיליון שקל).

גם מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה זכאיות למימון אם קיבלו לפחות אחוז אחד מהקולות. עמך ישראל בראשות עופר וינטר זכאית ל-1.835 מיליון שקל, והמילואימניקים בראשות יועז הנדל והכלכלית החדשה בראשות ירון זליכה זכאיות ל-918 אלף שקל כל אחת.

בנוסף למימון, כמה מפלגות נותרו עם חובות משמעותיים לכנסת. כחול לבן בראשות בני גנץ חייבת 11.7 מיליון שקל, נעם בראשות אבי מעוז חייבת 1.647 מיליון שקל, והמילואימניקים צפויים להישאר עם חוב של כ-1.774 מיליון שקל. עמך ישראל נטלה הלוואות של כ-8.5 מיליון שקל, וצפויה להישאר עם חוב של כ-6.7 מיליון שקל לבנק מזרחי. הדיווח קורא לבחון מחדש את שיטת מימון המפלגות לאור החובות הללו.