כיצד מפלגות בישראל אוספות מידע פוליטי בטלפון

מפלגות פוליטיות בישראל הוציאו כ-25 מיליון שקלים על קמפיינים טלפוניים לקראת הבחירות לכנסת ה-26, כך לפי הערכות של חברת CallMarker. במהלך תקופת הבחירות, בוצעו בין 30 ל-40 מיליון שיחות טלפון. מעבר לשיחות אוטומטיות מוקלטות, נעשה שימוש בתוכנות מתקדמות המאפשרות למטה הבחירות לא רק לבצע שיחות המוניות, אלא גם לאסוף מידע על העדפות פוליטיות של הבוחרים ולבנות מאגרי מידע מפורטים להשפעה ממוקדת.

השיטה כוללת הצעות למנויים ללחוץ על מקשים מסוימים במהלך השיחה כדי לאשר תמיכה, לענות על סקר קצר או לבקש מידע נוסף. המערכת רושמת את התגובות ומעדכנת את התיק הדיגיטלי של הבוחר. הבסיס למידע הוא מרשם הבוחרים הממלכתי, אך מכיוון שהוא אינו כולל מספרי טלפון, המפלגות משלימות את הפער באמצעות נתונים שנאספו משטח, טפסים, פניות אישיות וערוצים נוספים.

תוכנות כמו Elector הישראלית משמשות לתיאום פעילות השטח וניהול קשרים. עלויות הקמפיינים הטלפוניים כוללות רישיונות תוכנה, תחזוקת מאגרי מידע, ניתוח תשובות ושכר מפעילי קו. הערכת ההיקף הכספי המדויק של פעילות זו קשה, בשל היעדר מאגר נתונים ציבורי שקוף, בניגוד לפרסום באינטרנט.

מומחים מעלים חששות לגבי הגנה על פרטיות הבוחרים, שכן מידע על העדפות פוליטיות נחשב לרגיש במיוחד. השאלות המרכזיות שמעלה העיתון Globes נוגעות למקורות המידע המאפשרים למערכות לבחור נמענים ספציפיים לשיחות, ולגורלם של הפרופילים הדיגיטליים הנאספים.