גנץ חייב מיליונים, הליכוד בשיא: המספרים מאחורי מימון הבחירות

עלות מימון הבחירות הציבורי לכנסת ה-26 חצתה את רף ה-300 מיליון שקל, כך עולה מנתונים שנחשפו. התחרות הפוליטית היקרה, בשילוב מנגנונים ותמרונים טכניים, אפשרו למפלגות לגרוף סכומי עתק מהקופה הציבורית. יחידת המימון הבסיסית הוקפצה ל-1.835 מיליון שקל לכל מנדט, ומענק מיוחד הוגדל לכ-2.569 מיליון שקל לכל מפלגה. מודל זה יצר תמריץ לפיצולים טכניים מלאכותיים, כאשר חמש רשימות מרכזיות, הליכוד, העבודה, מרצ, הציונות הדתית, עוצמה יהודית ויהדות התורה, רצו במתכונת מפוצלת כדי למקסם מענקים. מהלך זה ניפח את תקציב הבחירות ב-12.8 מיליון שקל וצפוי להוסיף להן כ-24 מיליון שקל לאורך הקדנציה.

הליכוד, מפלגת השלטון, קיבלה סכום שיא של 63.9 מיליון שקל. אצל הדמוקרטים (העבודה ומרצ), הריצה המשותפת בשתי מפלגות נפרדות סייעה לכסות חובות עבר של מרצ בסך כ-10 מיליון שקל. לעומת זאת, מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה או נשרו מהמרוץ הותירו חובות של כ-15 מיליון שקל לקופת הכנסת.

בראש החייבות ניצבת מפלגת כחול לבן בראשות בני גנץ, שפרשה מהמרוץ כשבוע לפני הבחירות ונטלה מקדמות עתק, וכעת חובתה עומד על כ-11.7 מיליון שקל. מפלגת נעם של אבי מעוז חייבת מעל 1.6 מיליון שקל, ומפלגת המילואימניקים של יועז הנדל חייבת כ-1.77 מיליון שקל. מפלגת עמך ישראל של עופר וינטר נטלה הלוואות בנקאיות של מעל 8.5 מיליון שקל ונותרה עם חובות כבדים.

המצב הפיננסי הנוכחי, בו כספי ציבור משמשים לרשת ביטחון לקמפיינים ולהלוואות ענק שחלקן עלולות להפוך לחובות אבודים, מעלה ביקורת חריפה על השיטה ומציב אתגר בפני חשב הכנסת לקראת פתיחת המושב החדש.