הקמפיין נגד המצביעים הערבים גרם להם לנהור בהמוניהם

למרות קמפיינים שנועדו להרתיע, הציבור הערבי יצא אתמול (שלישי) להצביע בהמוניו, מה שחיזק את התחושה שההצבעה היא התשובה. ביקורת על קמפיינים של הרתעה, כמו אזהרותיו של בנימין נתניהו מפני "ערבים נוהרים" וביקורו של איתמר בן גביר בכפר קאסם, לא מנעו מהציבור הערבי להגיע לקלפיות. תורים ארוכים של משפחות, קשישים ואנשים בכיסאות גלגלים נראו ביישובים הערביים, בדומה לבחירות לרשויות המקומיות. הצבעה זו נתפסת כהבעת אמון בנציגים הערבים ורצון להרחיק את ממשלת נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר מהשלטון, ולאו דווקא כהכרעה מפלגתית ספציפית.

ההצבעה התמקדה בעיקר בשתי המפלגות הערביות, הרשימה המשותפת ורע"מ, כאשר צפיות המנדטים נעות בין 10-11 לרשימה המשותפת ו-7-8 לרע"מ. מעבר לתוצאות המפלגתיות, השאלה המרכזית היא כיצד הכוחות המבקשים להחליף את הממשלה ישתמשו בקולות אלה. הציבור הערבי הצביע גם כאמירה נגד גזענות, פשיזם וממשלה המחריפה תחושת חנק, תוך התייחסות לאלימות, פשיעה, הרס בתים, ביטחון תעסוקתי ומעמד האזרחים הערבים.

ההצבעה אינה התחייבות פוליטית או הכרעה בסכסוך, אלא ניסיון לעצור סכנה ולפתוח פתח לשינוי בחיי היום-יום, כולל מאבק בפשיעה, הגנה על יישובים, זכויות דיור ותעסוקה, וקידום תהליך מדיני. כעת נבחן "גוש השינוי" האם יכיר בלגיטימיות של נציגי הציבור הערבי וישלבם בממשלה, או שמא יסתפק בתמיכה מבחוץ. התעלמות מהקולות הערביים עלולה להוביל לחוסר אמון ולחזרה למבוי סתום פוליטי, ואף לבחירות נוספות. הציבור הערבי מצפה ליחס של כבוד, הכרה במצוקותיו, הגנה מפני גזענות, שיפור הביטחון האישי, סיום המלחמה בעזה ושיקום, וכן טיפול באלימות המתנחלים בגדה המערבית. כעת תורם של הכוחות הפוליטיים להוכיח שהבטחותיהם אינן סיסמה, ולהתמודד עם מכונת הרעל הפועלת נגד שותפות עם מפלגות ערביות.