הערבים נוהרים לקלפי. מה יהיה אחוז ההצבעה?

מכון הסקרים סטאט־נט צופה שיעור הצבעה חריג בקרב הציבור הערבי בבחירות הקרובות, העומד על 68%-69%, עלייה משמעותית לעומת 45% ב־2021 ו־53% ב־2022. מנכ"ל המכון, יוסף מקלדה, מסביר כי המוטיבציה הגבוהה נובעת מהרצון להחליף את ממשלת נתניהו, ובפרט את השר לביטחון פנים איתמר בן גביר, ולמגר את האלימות והפשיעה הגואה בחברה הערבית. מקלדה מעריך כי אם תחזיתו תתממש, המפלגות הערביות יזכו ב־15-16 מנדטים.

לדברי מקלדה, הציבור הערבי רואה בהצבעה חובה אזרחית לשינוי המצב הקיים, כאשר סדר העדיפויות כולל הפלת הממשלה הנוכחית ומיגור הפשיעה, מתוך הבנה שהשגת האחד תלויה בשני. הוא צופה כי 85% מהמצביעים הערבים יצביעו למפלגות ערביות, ו־15% למפלגות ציוניות, כאשר 10% עדיין מתלבטים. בתוך המפלגות הערביות, ההערכה היא לחלוקה של 60% למפלגה המשותפת ו־40% לרע"מ, מה שיכול להביא ל־9 מנדטים למשותפת ו־6 לרע"מ.

ההיסטוריה הפוליטית מראה כי אחדות ערבית מובילה לשיעורי הצבעה גבוהים יותר. בבחירות בהן רצו המפלגות הערביות ברשימה משותפת, שיעור ההצבעה נע בין 59% ל־65%, והן זכו ב־13-15 מנדטים. לעומת זאת, כשרצו בנפרד, הן זכו בעשרה מנדטים בלבד. בבחירות 2022, למרות ריצה בשלוש רשימות, שיעור ההצבעה עלה ל־53%, אך מפלגת בל"ד שלא עברה את אחוז החסימה בזבזה כ־3.8 מנדטים.

הנתונים מראים כי בעוד שהציבור הערבי מהווה 18% מבעלי זכות הבחירה, שיעור ההצבעה בו נמוך משמעותית מהממוצע הארצי. עם זאת, ישנה תחושה בקרב חלק מהמצביעים כי אין הבדל מהותי בין הממשלות השונות, תחושה שהתחזקה לאחר ממשלת האחדות וממשלת השינוי. אולם, עלייה דרמטית במספר הנרצחים בחברה הערבית תחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מכפילה את הממוצע השנתי מ־121 ל־242, מחזקת את התפיסה כי יש הבדלים משמעותיים בין המנהיגים.

חוקר החברה הערבית, ד"ר אריק רודניצקי, מציין כי המפלגות הערביות מנהלות מערכת בחירות נקייה ביניהן, לראשונה חתמו על הסכם עודפים, ומתמקדות במסר כי בלעדיהן לא ניתן להקים ממשלה, וכי גודלן יקטין את הסיכוי להקמת ממשלת ימין קיצוני. עם זאת, הן מתמודדות עם העובדה שרוב המערכת הפוליטית אינה מוכנה להקים איתן ממשלה.