הבחירות במגזר הערבי: המנודים באים להשפיע

למרות דעות קדומות והאשמות בגיס חמישי, הציבור הערבי בישראל מפגין להט יוצא דופן להצביע בבחירות הקרובות, מתוך הבנה כי הן יקבעו את עתידו. החשש המרכזי הוא שהמשך כהונת הממשלה הנוכחית תפגע קשות במעמדם ובחייהם של האזרחים הערבים. ראויה חנדקלו, מנכ"לית אילאף, מסבירה כי עבור הציבור הערבי מדובר במאבק על החיים, הביטחון והשוויון, בניגוד לציבור היהודי.

ברקע הדברים עומדים אירועים מדאיגים כמו הקמת מאחז סמוך למג'ד אל-כרום, התקפות גזעניות, ניסיונות לפסול רשימות ערביות, שיבוש קמפיינים והפצת תעמולה מכוערת נגד רע"מ. למרות תחושת הדחייה, ההצבעה נתפסת כהזדמנות אחרונה לשינוי, כבחירה בין רע לרע יותר, וכדרך להעלות את אחוז החסימה ולפגוע במפלגות ימין. בנוסף, ישנה שאיפה לחוקק את חוק הנאשם ולהחליף את יו"ר הכנסת. אחמד טיבי, יו"ר תע"ל, הכריז כי "הפעם הערבים באמת ינהרו לקלפיות".

ד"ר אריק רודניצקי, חוקר בכיר במרכז דיין, מעריך כי שיעור ההשתתפות יעמוד על 65% ואף יותר, וסקר עדכני מראה כי 75% מהערבים תומכים בהצבעה. בקרב הבדואים בנגב, התגברות הריסת הבתים מעוררת מוטיבציה להצביע. קמפיין ציבורי תחת הסיסמאות "היעדרותנו עלתה לנו ביוקר" ו"פרוק כעסך וצא להצביע" זוכה לתמיכת ראשי רשויות מקומיות.

ארגוני חברה אזרחית מתמודדים עם קשיים בעידוד ההצבעה, בשל התמקדות בבעיות יום-יומיות ותסכול מהתעלמות פוליטית. רוב הסקרים צופים 7-8 מנדטים לרשימה המשותפת ו-5-6 לרע"מ. שיעור ההצבעה בחברה הערבית בבחירות 2022 עמד על 53.2%, לעומת 65% ב-2020. התמיכה במפלגות ציוניות צפויה להישאר שולית.

צעירים רבים צפויים להצביע מתוך כעס ואמונה ביכולת ההשפעה, למרות קשיים חינוכיים וחברתיים. קריאות להחרמת הבחירות נחלשו. תושבים כמו סעיד כבת ודאנא סלאמה ממג'ד אל-כרום מצביעים על סכנה מצד הממשלה הנוכחית. החוקר וליד חדאד טוען כי אי-טיפול בפשיעה מעודד הגירה.

האינטרסים המשותפים מרככים את היריבות בין רע"מ למשותפת, המובילים לתיאום ושבירת מוסכמות, כמו הסכמתו של יוסף ג'בארין, יו"ר חד"ש, לתמוך בהפלת נתניהו. נתניהו מזהיר מפני "נהירה לקלפיות" של הציבור הערבי, תוך דה-לגיטימציה למפלגות הערביות. גורל הבחירות עשוי להיות בידי הציבור הערבי, אך הדבר תלוי גם בגוש השינוי וביכולתו לממש שינוי אמיתי.