השיקום יכול להתחיל מחר. תוכנית הפעולה ברורה מתמיד

המאמר דן באפשרויות העומדות בפני ישראל בבחירות הקרובות, ומציג ארבעה תרחישים מרכזיים, שלושה מהם מסוכנים. התרחיש הראשון, ניצחון ברור של הקואליציה הנוכחית, עלול להוביל להפיכת ישראל לדיקטטורה תוך חודשים ספורים, כפי שהכריז יריב לוין בינואר 2023, באמצעות חיסול הגבלות על השלטון. התרחיש השני, אי-יכולת של גוש כלשהו להקים ממשלה, עלול להוביל לסבבי בחירות נוספים, עם פיתוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו להבעיר את המזרח התיכון באמצעות מהלכים צבאיים מסוכנים, אולי בשיתוף פעולה עם דונלד טראמפ לאחר בחירות האמצע בארה"ב.

התרחיש השלישי הוא הקמת "ממשלת אחדות" שתאפשר לנתניהו להחליש יריבים פוליטיים ולהכין את הקרקע לבחירות נוספות, מבלי לטפל באתגרים הנדרשים. התרחיש הרביעי, שבו הבוחר נותן מנדט ברור לגוש השינוי להרכיב ממשלה חזקה, הוא זה שהמאמר קורא להיאבק למענו. ממשלה כזו תצטרך לבצר את הדמוקרטיה הישראלית, לחזק את התשתית הדמוקרטית-ליברלית, לשפר את מצבם של מיליוני ישראלים שנותרו מחוץ למעגל השגשוג, ולפרק מוקדי כוח כלכליים ופוליטיים.

המאמר מדגיש כי שיקום הדמוקרטיה אינו מסתכם בהחלפת שרים או תיקון חוקים, אלא מחייב פירוק מוקדי כוח, בניית שירותים ציבוריים איכותיים, חינוך שוויוני, שילוב החרדים בחברה, וגיבוש אמנה חברתית. הוא דוחה את הטענה שהדמוגרפיה הכריעה את גורלה של ישראל, ומציין כי למרות הפגיעה במוסדות ובחברה האזרחית, הון אנושי, יוזמה ומוסדות מקצועיים עדיין קיימים. המאמר מסכם כי המשימה היא לא רק לתקן את מה שנהרס, אלא להבין מה איפשר את ההרס מלכתחילה, ולהבטיח שמדינת ישראל תהיה מקום שרוצים לחיות בו, ולא רק מקום שאין לו לאן לברוח ממנו, כפי שציין ג'ו ביידן בסיפור על גולדה מאיר.