הקרב על 61: שלושת התרחישים להקמת הממשלה הבאה

לקראת פתיחת הקלפיות לכנסת ה-26, המערכת הפוליטית נערכת לקרב האמיתי שלאחר ספירת הקולות, הרכבת הממשלה הבאה. שלושה תרחישים מרכזיים עומדים על הפרק, כאשר השאלה המרכזית היא לא רק מי תהיה המפלגה הגדולה ביותר, אלא מי יצליח לגבש קואליציה שתזכה לאמון הכנסת.

התרחיש הראשון הוא הקמת ממשלת ימין בראשות בנימין נתניהו, שתתבסס על הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, עוצמה יהודית והציונות הדתית-זהות. אם מפלגות אלו ישיגו 61 מנדטים, הדרך להקמת הממשלה תהיה פשוטה יותר מבחינה מספרית, אך עדיין תדרוש משא ומתן על קווי יסוד וחלוקת תפקידים. נושאים מרכזיים במשא ומתן יהיו חוק הגיוס, המדיניות ביהודה ושומרון, היחסים בין הממשלה למערכת המשפט וחלוקת התיקים הבכירים. אפשרות נוספת היא צירוף מפלגה שאינה חלק מהגוש היוצא, בתנאי שתסכים לקווי היסוד.

התרחיש השני הוא הקמת ממשלה בראשות אחת ממפלגות האופוזיציה, כמו ישר או ביחד. ממשלה כזו עשויה להתבסס על מפלגות מהאופוזיציה היוצאת, אך שאלת הרוב הדרוש להקמתה מורכבת יותר. אחד התרחישים שנדונו הוא ממשלה שתכלול את ישר, ביחד, הדמוקרטים וישראל ביתנו, תוך ניסיון לצרף את רע"מ או להסתמך על תמיכה מבחוץ מצד הרשימה המשותפת. אפשרות זו מעוררת מחלוקות בשל פערים אידיאולוגיים ודעות שונות לגבי שותפות עם מפלגות ערביות. שאלת זהות המועמד לראשות הממשלה, כמו גדי איזנקוט או נפתלי בנט, עשויה להפוך למכשול.

התרחיש השלישי הוא מבוי סתום שיוביל לבחירות נוספות, תרחיש המוכר משנות המשבר 2019-2022. מצב כזה עלול להתרחש אם המפלגות הקטנות לא יעברו את אחוז החסימה, אם אף אחד מהמחנות לא יצליח לגבש רוב, או אם חרמות הדדיים ימנעו הסכמות. בתום הבחירות, נציגי הסיעות ימליצו על מועמד לבית הנשיא, שיטיל את המשימה על חבר הכנסת בעל הסיכוי הגבוה ביותר להצליח. אם ניסיונות הרכבת הממשלה ייכשלו, עשוי להיפתח המסלול החוקתי לבחירות נוספות. מערכת הבחירות הנוכחית עשויה להיות מוכרעת לא רק במספר הקולות, אלא גם בנכונות ראשי המפלגות לשבת יחד ביום שאחרי.