לראשונה מאז 1988: הבחירות החריגות של ישראל

מיליוני ישראלים מצביעים היום (שלישי) לכנסת ה-26, באירוע היסטורי יוצא דופן: זו הפעם הראשונה מאז 1988 שהבחירות מתקיימות במועדן המקורי, לאחר שהכנסת ה-25 השלימה כהונה מלאה. במשך כמעט ארבעה עשורים, הציבור הישראלי התרגל לבחירות מוקדמות שנבעו ממשברים קואליציוניים ופירוק ממשלות. למרות משברים ביטחוניים ופוליטיים, הכנסת ה-25 השלימה את תקופת כהונתה החוקית.

על פי נתונים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מאז הבחירות לכנסת ה-12 ב-1988, התקיימו 13 מערכות בחירות רצופות שבהן הכנסת לא השלימה את כהונתה המקורית. הבחירות הוקדמו בעקבות התפרקות ממשלות, רצח ראש הממשלה יצחק רבין, מחלוקות פוליטיות וכישלון בהרכבת קואליציות יציבות. התקופה האינטנסיבית ביותר הייתה בין 2019 ל-2022, אז נערכו חמש מערכות בחירות בפחות מארבע שנים.

הכנסת ה-25, שנבחרה בנובמבר 2022 והקימה את ממשלת בנימין נתניהו, התמודדה עם מחלוקות סביב הרפורמה המשפטית, אירועי ה-7 באוקטובר, מלחמה ממושכת ואתגרים מדיניים וכלכליים. למרות הלחצים והמחלוקות, הכנסת לא התפזרה לפני המועד, והבחירות נקבעו ל-27 באוקטובר 2026.

על פי חוק יסוד: הכנסת, תקופת הכהונה היא ארבע שנים, אך קיימים מנגנונים לסיומה לפני המועד, כמו פיזור הכנסת או אי-אישור תקציב. למרות ההשלמה החריגה של כהונה מלאה, ישראל עדיין מאופיינת בתדירות גבוהה של מערכות בחירות בהשוואה לדמוקרטיות אחרות. כעת, עתיד היציבות הפרלמנטרית עומד למבחן.