מאחורי הפרגוד אתם לבד. במאגרי המפלגות אתם כבר מסומנים

לקראת הבחירות, פרופ' ענת בן-דוד, חוקרת תקשורת דיגיטלית באוניברסיטה הפתוחה וחברת הוועד המנהל של עמותת "העין השביעית", מזהירה מפני איסוף מידע על בוחרים על ידי מפלגות, שעלול להפוך למנגנון של לחץ חברתי.

בן-דוד מסבירה כי בעוד שהצבעה חשאית, המידע על עצם ההשתתפות בבחירות עשוי להיות חשוף. מפלגות אוספות מידע ממקורות שונים, כמו שיחות עם פעילים או דיווחים של מכרים, כדי למפות את קהל הבוחרים, לסווג אותם ולמקד מאמצים בהבאת תומכים לקלפי. היא מדגישה כי בעוד המרצת בוחרים היא לגיטימית, איסוף מידע ללא ידיעתם והסכמתם, ומעקב אחר השתתפותם בהצבעה, עלולים לפגוע בחופש ההחלטה.

האיסור על העברת מידע מתוך הקלפיות לאפליקציות בזמן אמת מהווה צעד להגנה על פרטיות הבוחרים, אך בן-דוד מציינת שהמעקב לא מסתיים שם. היא חוששת שהמאמצים יתרכזו מחוץ לקלפיות, כאשר פעילים יפנו למצביעים ויבקשו לדעת אם הצביעו, ויזינו את התשובות למערכת. הדבר עלול ליצור חיכוך ולהרתיע מהגעה לקלפי, וכן לפגוע בתחושת החופש להצביע ללא לחץ.

בן-דוד מתארת כיצד המידע הבסיסי מפנקס הבוחרים, שמועבר למפלגות על ידי המדינה, מוצלב עם מידע נוסף ממקורות אחרים, כמו פרטי קשר והערכות פוליטיות. היא מטילה ספק ברלוונטיות של ההסדר ההיסטורי, שנולד במציאות שונה, לנוכח היכולת להצליב מידע ולהפוך אותו לפרופיל אישי. גם לאחר מחיקת פנקס הבוחרים, המידע הנוסף שהמפלגה אספה עשוי להישמר.

בנוסף, חברים או מכרים יכולים למסור מידע על אדם למאגר פוליטי, גם ללא קשר ישיר עם המפלגה. בן-דוד בחנה כיצד פעילים מזינים מידע על חברים ובני משפחה, לעיתים ללא ידיעתם או הסכמתם של האנשים עליהם נמסר המידע. היא מסבירה כי פעולה זו, המכונה "הלשנה פוליטית", מסייעת למפלגות לטייב את מאגרי המידע שלהן, אך יש לה מחירים חברתיים ופוליטיים.

לגבי תעמולת בינה מלאכותית, בן-דוד מציעה מסר מרגיע יחסית לעת עתה. השימושים שנצפו בקמפיינים הרשמיים היו בעיקר להעברת מטאפורות פוליטיות, ולא ליצירת זיופים ריאליסטיים. עם זאת, היא מזהירה מפני אפשרות של הפצת זיופים לא רשמיים ברגע האחרון, שעשויים לעורר שערוריות. היא מציינת כי גם אם הציבור מזהה זיופים סאטיריים, הוא עלול להתקשות לזהות זיוף משכנע יותר, והצפת תכנים מלאכותיים עלולה לערער את האמון בתיעוד אמיתי.