מנדלבליט הודה: סברתי שנתניהו לא רצה לממש את העסקה עם מוזס
היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, העיד כי התלבט אם לחקור את ראש הממשלה נתניהו בתיק 2000, מכיוון שהעריך שנתניהו לא התכוון לממש את העסקה עם נוני מוזס. מנדלבליט הדגיש כי גם ניסיון לבצע עבירת שוחד מהווה עבירה, אך טענתו כי סבר שנתניהו לא התכוון לכך עשויה להחליש את תזת התביעה. דבריו ניתנו במהלך עדותו השביעית במשפט נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- מנדלבליט הודה שהתלבט אם לחקור את נתניהו בתיק 2000 בשל הערכה שנתניהו לא התכוון לממש עסקה.
- היועמ"ש לשעבר הדגיש כי גם ניסיון לבצע עבירת שוחד מהווה עבירה פלילית.
- סנגור נתניהו הציג מסמכים ופרוטוקולים בניסיון להוכיח התלבטויות לגבי אופי החקירה.
- מנדלבליט הכחיש בתוקף שטען שיש לגבות מנתניהו עדות כעד בלבד ולא כחשוד.
- דברי מנדלבליט עשויים להחליש את תזת התביעה לגבי כוונתו הפלילית של נתניהו.
- התביעה טענה כי מנדלבליט הבהיר את גדר התלבטותו באופן עקבי.
במהלך עדותו השביעית במשפט נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט אישר כי התלבט האם יש מקום לחקור את ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 2000. מנדלבליט הסביר כי לאורך כל הדרך סבר שנתניהו לא התכוון לממש את העסקה שנדונה בשיחות עם מוציא לאור ידיעות אחרונות, ארנון נוני מוזס, אך הדגיש כי גם ניסיון לבצע עבירת שוחד עשוי להוות עבירה פלילית.
מנדלבליט נשאל על כך על ידי סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, שהציג מסמכים ופרוטוקולים מהתקופה שקדמה לחקירה. חדד ביקש לברר האם נשקלה האפשרות לגבות מנתניהו עדות כעד בלבד ולא כחשוד תחת אזהרה, אך מנדלבליט הכחיש זאת בתוקף, וקבע כי לא זכור לו דבר כזה.
ההתלבטות העיקרית, לדברי מנדלבליט, נגעה לשאלה האם יש הצדקה לחקור את ראש הממשלה בתיק זה בכלל, לאור הערכתו הסובייקטיבית שנתניהו לא התכוון לממש את העסקה. הוא הבהיר כי עלה חשד סביר, אך השאלה המשפטית שהטרידה אותו הייתה כיצד לנהוג לנוכח הערכה זו.
נציג התביעה, עורך הדין תדמור, התערב וטען כי מנדלבליט הבהיר את גדר התלבטותו באופן עקבי: הוא העריך שנתניהו לא התכוון להגיע לעסקת שוחד ממשית, ועל רקע זה נבחנה שאלת היציאה לחקירה.
דבריו של מנדלבליט עשויים להשפיע על קו ההגנה של נתניהו בתיק 2000, שכן הם מעלים ספק לגבי קיומו של היסוד הנפשי הנדרש להוכחת עבירות שוחד והפרת אמונים, הדורשות כוונה פלילית ברורה. טענת ההגנה היא שהשיחות היו בגדר "שיח סרק" ללא כוונה לממש עסקה פלילית.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
