איך ייתכן שגם בכנסת הבאה רק כרבע מהח"כים יהיו נשים?

על פי ממוצע הסקרים האחרונים, בכנסת ה-26 צפויות לכהן 31 נשים, המהוות כרבע מ-120 חברי הכנסת. נתון זה נחשב לנמוך, גם אם תוצאות האמת יהיו מעט טובות יותר. ניתוח לפי גושים מראה כי אם גוש השינוי יקים ממשלה, הקואליציה תכלול 23 נשים, לעומת 5 נשים בלבד אם גוש נתניהו יקים ממשלה. מפלגות ש"ס ויהדות התורה אינן כוללות נשים ברשימתן.

למרות שישראל אימצה את מדדי האו"ם לפיתוח בר-קיימא (SDGs) המחייבים השתתפות נשים בכל הדרגים, הנתונים מראים כי המדינה עדיין רחוקה מהיעד. הכנסת ה-24, שכיהנו בה 45 נשים, היא זו שבה נרשם המספר הגבוה ביותר של נשים. באופן מפתיע, הכנסת שבה כיהנו הכי מעט נשים היא הכנסת השביעית, בה כיהנה גולדה מאיר כראש ממשלה. עם זאת, ישראל נזכרת כחלוצה בהיותה אחת המדינות הראשונות בהן כיהנה אישה כראש ממשלה.

בדירוג עולמי, ישראל ממוקמת במקום ה-95 מבחינת ייצוג נשים בפרלמנטים, עם נתונים מינואר 2026. מדינות כמו איחוד האמירויות, מקסיקו ורואנדה מובילות בייצוג נשים, כאשר רואנדה אף עברה את מחסום ה-50% בבית הנבחרים התחתון.

באשר לתפקידי שרות בממשלה, נתונים גלובליים מצביעים על תקרת זכוכית. נשים נוטות למלא תפקידים בתחומי הרווחה והחברה, אך ייצוגן יורד משמעותית בתחומי החינוך, החוץ והביטחון. מירי רגב, למשל, מחזיקה בתפקיד נדיר יחסית של שרת תחבורה, בעוד שתפקידי שרת דתות נדירים אף יותר. השאלה האם תכהן בישראל שרת ביטחון או שרת דתות נותרת פתוחה.