הבורסה עולה 16% בשנה שאחרי הבחירות- ומה קורה כשאין הכרעה?

מחקר חדש של הבורסה לניירות ערך בישראל, שבחן עשר מערכות בחירות, מצא כי מדד ת"א 125 הניב תשואה כוללת ממוצעת של כ-16.4% ב-12 החודשים שלאחר הבחירות, לעומת ממוצע שנתי של כ-11.5% בתקופות אחרות. גם מדד S&P 500 האמריקאי הציג ביצועים טובים יותר בשנה שלאחר הבחירות בישראל, עם תשואה ממוצעת של כ-13% במונחים שקליים, לעומת ממוצע ארוך טווח של כ-8.5%.

עם זאת, המחקר מסייג כי מדובר בממוצעים היסטוריים, וחלק ממערכות הבחירות שנבדקו התרחשו בסמוך למשברים עולמיים כמו המשבר הפיננסי ומשבר הקורונה, שהשפיעו גם הם על ההתאוששות בשווקים.

בחינה של מערכות בחירות שהסתיימו ללא הכרעה פוליטית לעומת כאלה שהובילו להקמת ממשלה, הראתה כי בשלושת החודשים שקדמו לבחירות ללא הכרעה, ירד המדד בממוצע בכ-5%, לעומת ירידה של 0.2% בלבד במערכות שהובילו להקמת ממשלה. בחודש שלפני הבחירות נרשמה ירידה של 3.3% במערכות ללא הכרעה, לעומת 0.7% במערכות עם הכרעה.

אך לאחר הבחירות, התמונה השתנתה: חודש לאחר מערכות ללא הכרעה עמדה התשואה המצטברת על 2.3%, לעומת תשואה שלילית של 0.7% במערכות עם הכרעה. כעבור שלושה חודשים התשואה המצטברת במערכות ללא הכרעה הייתה 4.7%, לעומת 4.1% במערכות עם הכרעה. לאחר חמישה חודשים הפער כמעט נעלם לחלוטין.

הסבר אפשרי לחולשה שלפני הבחירות וההתאוששות לאחריהן, גם ללא הכרעה, הוא שהשוק מתמחר את החששות מראש. אם החששות מחוסר יציבות כבר השפיעו על מחירי המניות לפני ההצבעה, התוצאה עצמה עשויה שלא להוביל לירידות נוספות, ואף להתבהרות התרחיש הפוליטי עשויה לאפשר לשוק להתייצב.

גם בשוק המט"ח נרשם דפוס מעניין: בשנה שלאחר הבחירות התחזק השקל בכ-2.5% בממוצע מול סל המטבעות, מעט יותר מהממוצע ארוך הטווח. עם זאת, שער השקל מושפע מגורמים רבים נוספים כמו ריבית, מצב ביטחוני ומגמות בשווקים בינלאומיים.

המחקר מדגיש כי בעוד שההיסטוריה מספקת סיבה לא להיכנס לפאניקה, אין זו נוסחת קסם. שוק ההון מסתכל קדימה ומתמחר ציפיות, ולעיתים החששות מגולמים במחירים עוד לפני הבחירות. התבהרות התמונה לאחר הבחירות עשויה לתמוך בהתאוששות, אך גורמים כמו ריבית, מצב ביטחוני וכלכלה עולמית ימשיכו להשפיע.