"לא נוכל לקבל תמורתם כלום": המכשול בחזון הקריפטו של נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה להכין תוכנית שתשתמש בקריפטו ובבלוקצ'יין כדי להתמודד עם סנקציות בנקאיות אפשריות. הרעיון נועד לאפשר תשלומים לספקים בחו"ל במקרה של חסימה בנקאית, אך מומחים בתחום מזהירים כי יישום חזון זה מורכב ובעל השלכות כלכליות משמעותיות.

מומחים בתחום הקריפטו, ביניהם בן סמוחה, ניר הירשמן ועו"ד טל הפלינג, מסבירים כי בעוד שקריפטו מאפשר העברת ערך ישירה בין ארנקים ללא תלות בבנקים, הדבר אינו פותר את כל הבעיות. סמוחה מציין כי היתרון המרכזי הוא עצמאות תשלומית, אך מזהיר כי בידוד כלכלי רחב יגרור שינוי לרעה בתנאי הכלכלה הישראלית. הירשמן מוסיף כי מטבעות דיגיטליים הם העתיד, ומצביע על היקף העברות משמעותי במטבעות יציבים, אך מדגיש כי הטכנולוגיה אינה פוטרת מחובות ציות לסנקציות והלבנת הון, כפי שמקודם גם בארה"ב.

האתגר המרכזי, לפי המומחים, הוא לא רק העברת המטבעות אלא היכולת להשתמש בהם. עו"ד הפלינג מסבירה כי אם נאסר על ספק לסחור עם ישראל, החלפת אמצעי התשלום לא תבטל את האיסור. הירשמן מזהיר כי "לא נוכל לקבל תמורתם כלום", כלומר, לא ניתן יהיה לרכוש מוצרים חיוניים כמו חיטה, גם אם התשלום בקריפטו יתאפשר. בנוסף, ישנן סוגיות של המרת קריפטו למטבע פיאט, תנודתיות במחירי מטבעות כמו ביטקוין, ותלות במנפיקי מטבעות יציבים, אשר עשויים להקפיא ארנקים. גם החזקת נכסים בחו"ל או בקריפטו במשמורת עצמית אינה מבטיחה חסינות מהגבלות.

ההשפעה על הציבור הרחב, במקרה של סנקציות רחבות, תורגש בעיקר ביוקר מחיה, פגיעה בפרנסה, ייקור אנרגיה ומזון, וצמצום מבחר מוצרים. תוכנית מעשית, לפי עמדת הכותב, צריכה להגדיר מטרות ברורות, שותפים, מקורות נזילות, מנגנוני אבטחה, תקציב ולוח זמנים, ולהוכיח יכולת להמשיך את הסחר והתעסוקה. הפוטנציאל של קריפטו רחב יותר מסנקציות, אך דורש כללים ברורים וממשק עם הכלכלה הקיימת.