המפץ שלא קרה: מדוע 7 באוקטובר לא שינה את המפה הפוליטית | 3 ראיונות
שנה וחצי לאחר השבעה באוקטובר, המפה הפוליטית בישראל נותרה ללא שינוי משמעותי, למרות ציפיות לשינוי עמוק. מומחים מסבירים כי הקיטוב הפוליטי נמשך, והמרכז הפוליטי נעלם הן בישראל והן בעולם. הציבור מעוניין בהכרעה ולא בפשרה, והמסרים החדשים אינם נקלטם באקלים הפוליטי הנוכחי. קיים חשש מהתחזקות הקיצוניות ללא מרכז חזק, אך ישנה גם תקווה ליצירת מכנה משותף חדש.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- המפה הפוליטית בישראל נותרה כמעט זהה לאחר השבעה באוקטובר, בניגוד לציפיות לשינוי עמוק.
- מומחים מסבירים כי הקיטוב הפוליטי נמשך, והמרכז הפוליטי נעלם הן בישראל והן בעולם.
- השבעה באוקטובר הפך לקו פרשת מים בשיח הפוליטי, אך לא הוביל למפץ פוליטי.
- הציבור מעוניין בהכרעה פוליטית ולא בפשרה, מה שמקשה על קליטת מסרים חדשים.
- קיים חשש מהתחזקות הקיצוניות ללא מרכז חזק, אך ישנה גם תקווה ליצירת מכנה משותף חדש.
- המשבר של המרכז הפוליטי הוא תופעה עולמית, הנובעת מחוסר יכולת להציע חזון ארוך טווח.
שנה וחצי לאחר אירועי השבעה באוקטובר, המפה הפוליטית בישראל נותרה כמעט ללא שינוי, בניגוד לציפיות כי האירועים יחוללו שינוי עמוק ויביאו לאחדות. שלושה מומחים, עמיחי דנינו, פולי ברונשטיין וידידיה שטרן, מנתחים מדוע לא התרחש "מפץ פוליטי" וכיצד הקיטוב הפוליטי נמשך ואף התעצם.
עמיחי דנינו, עמית מחקר, מסביר כי למרות שלא קמו מפלגות חדשות, השבעה באוקטובר הפך לקו פרשת מים בשיח הפוליטי. הוא מציין כי בנימין נתניהו שינה פרדיגמה ביטחונית והפך למדיניות התקפית, בעוד האופוזיציה, גם כשהיא תוקפת את מחדל השבעה באוקטובר, אינה תוקפת את החלטותיו הביטחוניות במלחמה. גוש השינוי, לעומתו, מתמקד בשינוי חברתי פנימי, כמו גיוס חרדים ורפורמות בחינוך, נושאים שנתניהו אינו רואה בהם חשיבות עליונה. דנינו מוסיף כי המרכז הפוליטי נכשל בניסיונו להציע פתרון ערכי חדש, וכי המשבר של המרכז הוא תופעה עולמית, הנובעת מחוסר יכולת להציע חזון ארוך טווח בעידן של שינויים בסדר העולמי.
פולי ברונשטיין, מנכ"לית יוזמת המאה, מסכימה כי לאחר השבעה באוקטובר הייתה תחושה של שינוי, אך המציאות הוכיחה אחרת. היא רואה את הקיטוב הנוכחי כחלק ממגמה עולמית של צונאמי קיטוב בדמוקרטיות המערביות, המאופיינת בחוסר יכולת של הליברליזם להציע פתרונות. ברונשטיין טוענת כי הציבור אינו מעוניין באחדות כעת, אלא בהכרעה, וכי המסרים החדשים אינם נקלטם באקלים הנוכחי. היא מביעה חשש כי ללא מרכז חזק, הקיצוניות תשלוט, ואף מציינת כי אם נתניהו לא יהיה ראש ממשלה, הדבר יכול להוביל להחמרת הקיטוב או לחילופין, לניסיון למצוא מכנה משותף חדש.
פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי, מצביע על היעלמות המרכז הפוליטי בעולם ובישראל, ועל רצון הציבור בהכרעה ולא בפשרה. הוא מסביר כי הזהות הפוליטית בישראל נגזרת רבות מהסוציולוגיה, וכי למרות שהחברה נעשתה יותר מסורתית, המחנות הפוליטיים הקלאסיים נותרו כשהיו. שטרן מוסיף כי הקיטוב נובע מיכולתו של נתניהו לספר סיפור ולהטיל אחריות על אחרים, וכי חולשת השיטה הדמוקרטית, הבנויה כמשחק סכום אפס, מעודדת את התיאבון לחזור למשחק ההכרעות. הוא רואה את המצב הנוכחי כחלק מסוף התקופה הליברלית העולמית, המאופיינת בחוסר סיפוק רוחני, פערים כלכליים, והעצמת הקיטוב ברשתות החברתיות, אך מאמין שישראל יכולה לפעול בניגוד למגמה זו באמצעות מנהיגות פוליטית שתצעיד אותה לדרך חדשה.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
