בחירות בישראל: האם יחול שינוי או שיימשך התיקו הפוליטי?

לקראת הבחירות בישראל, שיתקיימו ב-27 באוקטובר, המדינה ניצבת בפני אחת ההחלטות הפוליטיות המשמעותיות בתולדותיה. הבחירות מתקיימות על רקע פילוג חברתי עמוק, שלוש שנים לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שהובילה למלחמה רב-חזיתית. סוגיות מרכזיות על הפרק כוללות את האחריות לכשל שאיפשר את המתקפה, נטל השירות הצבאי, עצמאות מערכת המשפט והמוסדות הדמוקרטיים, וכן כיצד לשמר את השגשוג הכלכלי ואת הבריתות הבינלאומיות של ישראל מול בידוד גובר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שעומד בראש הקואליציה הימנית והדתית ביותר בתולדות ישראל, מנסה להבטיח את המשך שלטונו למרות משפט השחיתות המתנהל נגדו ומחאות נרחבות נגד הרפורמה המשפטית. מבקריו רואים בבחירות הזדמנות לעצור את התדרדרותה של ישראל למדינה סמכותנית ודתית יותר, ולשמור על מעמדה הבינלאומי. נתניהו ושותפיו טוענים כי מדיניותם חיונית לביטחון ישראל, לחיזוק אופייה היהודי ולהשבת כוחם של נציגים נבחרים.

הפעם, בניגוד לבחירות קודמות, המוקד העיקרי הוא השאלה מי תומך בנתניהו ומי לא. על פי הסקרים, האלוף במילואים גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת "ישַׁ"ר" החדשה, הוא המועמד המוביל מול נתניהו. מפלגות אופוזיציה מרכזיות נוספות כוללות את "יחד" של נפתלי בנט ויאיר לפיד, "ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן ו"הדמוקרטים" של יואב גולן. למרות שגוש האופוזיציה מוביל בסקרים, הוא אינו מגיע לרוב הנדרש של 61 מנדטים בכנסת. הקמת ממשלה עשויה להיות תלויה בתמיכת מפלגות ערביות, אם כי איזנקוט הבהיר כי אינו רואה אפשרות לשיתוף פעולה קואליציוני איתן בשל חוסר בערכים משותפים. יו"ר מפלגת רע"ם, מנסור עבאס, ציין כי ייתכן שניתן יהיה לסייע בהקמת ממשלת מיעוט.

כ-7.33 מיליון אזרחים זכאים להצביע. כ-30% מהבוחרים עדיין לא החליטו למי יצביעו, מה שהופך אותם לגורם מכריע. מפלגה זקוקה ל-3.25% מהקולות כדי להיכנס לכנסת. בבחירות 2022, כ-9% מהקולות ניתנו למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. כעת, 38 מפלגות מתמודדות, אך רק 11-13 צפויות להיכנס לכנסת. נושאים מרכזיים לבוחרים הם כלכלה (34%) וביטחון (32%).

הנשיא יצחק הרצוג הביע נחישות למנוע חזרה על חמש מערכות בחירות בתוך תקופה קצרה, כפי שקרה בין 2019 ל-2022. הוא יטיל את הרכבת הממשלה על המועמד שלדעתו בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב קואליציה יציבה. אם המועמד הראשון ייכשל, הנשיא יכול למנות מועמד נוסף, ואם גם הוא ייכשל, ייתכן שיידרשו בחירות נוספות. המצב הפוליטי נותר פתוח, ואין ודאות אם ישראל בדרכה לשינוי פוליטי או להמשך הקיפאון.