מפנינה רוזנבלום ועד בנט וגלאון: להיות בצד הלא-נכון של אחוז החסימה

המאמר סוקר את ההיסטוריה של אחוז החסימה בישראל ואת המפלגות שלא הצליחו לעבור אותו לאורך השנים, החל מהכנסת הראשונה ועד לבחירות האחרונות.

בבחירות לכנסת הראשונה בשנת 1949, עמד אחוז החסימה על כ-0.82% בלבד, ודי היה ב-3,670 קולות כדי להכניס נציג לכנסת. התאחדות התימנים בישראל נכנסה לכנסת עם 4,399 קולות. עם זאת, גם אז היו מפלגות קטנות שלא עברו את הרף.

לאורך השנים השתנה אחוז החסימה מספר פעמים. בשנת 1951 הוא עלה ל-1%, ובשנת 1992 הועלה ל-1.5%. לקראת בחירות 2006, הועלה הרף ל-2%, ובבחירות 2015 הוא הועלה באופן דרמטי ל-3.25%. שינויים אלו גרמו למפלגות רבות, גם כאלו שזכו במספר קולות משמעותי, להישאר מחוץ לכנסת.

בין המפלגות הבולטות שלא עברו את אחוז החסימה לאורך השנים ניתן למנות את פנינה רוזנבלום (1999), עלה ירוק (במספר מערכות בחירות), הימין החדש של נפתלי בנט (2019), עוצמה יהודית של איתמר בן גביר (במספר מערכות בחירות), ומרצ בבחירות האחרונות (2022), שקיבלה 3.16% מהקולות אך נותרה בחוץ לאחר שחסרו לה כ-4,000 קולות.

בבחירות האחרונות לכנסת ה-25, כ-8 מנדטים "נשרפו" עקב אי-מעבר אחוז החסימה. ההערכה היא שבבחירות הבאות, שצפויות להתקיים בקרוב, אחוז החסימה יעמוד על כ-173 אלף קולות, וכי מפלגות קטנות כמו עמך ישראל והמילואימניקים-הכלכלית עשויות להכריע את תוצאות הבחירות.