מרוויחים שעת שינה, הגוף עוד לא יודע: המדריך לתחילת שעון החורף
עם המעבר לשעון חורף, שעת שינה נוספת תתקבל, אך הגוף יצטרך להסתגל לשינוי. מומחים מסבירים כיצד להתמודד עם השפעות על השינה, התיאבון ומצב הרוח, וממליצים על חשיפה לאור טבעי ופעילות גופנית. שינויים אלו עלולים להשפיע גם על הרגלי האכילה ובריאות העור, וכן על מצב הרוח, עם אפשרות להופעת "דכדוך חורף".
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- המעבר לשעון חורף יתרחש בלילה שבין שבת לראשון, ויעניק שעת שינה נוספת.
- שינוי השעון עלול להשפיע על הגוף, השינה, התיאבון ומצב הרוח, הדורש תקופת הסתגלות.
- מומחים ממליצים על חשיפה מוגברת לאור טבעי, במיוחד בבוקר, ופעילות גופנית להקלה על ההסתגלות.
- השקיעה המוקדמת והשינוי בשעון עלולים להשפיע על הרגלי האכילה וחילוף החומרים.
- קיצור שעות האור בחורף עלול להשפיע על מצב הרוח ולגרום ל"דכדוך חורף".
- מומלץ להקפיד על שעות ארוחה קבועות, תזונה מאוזנת וטיפוח העור בתקופת המעבר.
עם המעבר לשעון חורף, שיתרחש בלילה שבין שבת לראשון, ירוויחו הישראלים שעת שינה נוספת. עם זאת, שינוי זה עלול להשפיע על הגוף, ומומחים מסבירים כיצד להתמודד עם ההשלכות על השינה, התיאבון ומצב הרוח.
פרופ' פהד חכים, מומחה לרפואת שינה, מסביר כי למרות שהמעבר לשעון חורף קרוב יותר לשעון הטבעי, הגוף זקוק לזמן הסתגלות. השעון הביולוגי המרכזי בגוף, האחראי על תיאום מערכות כמו כבד, לבלב ומערכת העיכול, וכן על טמפרטורת הגוף ולחץ הדם, אינו משתנה אוטומטית עם המחוגים. חוסר סנכרון זמני זה עלול להתבטא בעייפות, שינויים בתיאבון וקשיי הירדמות. פרופ' חכים ממליץ לנצל את שעת השינה הנוספת או את ההשכמה המוקדמת לאימוץ הרגלים חדשים, כמו פעילות גופנית. הוא מציין כי אורח החיים המודרני, הכולל זיהום אור ותאורה מלאכותית, מרחיק אותנו ממחזורי האור והחושך הטבעיים ויוצר "ג'ט לג חברתי".
המעבר לשעון חורף, שהחל במקור משיקולי חיסכון באנרגיה, אינו מומלץ כיום על ידי אגודות שינה אירופאיות ואמריקאיות, הממליצות על קביעת שעון אחיד לאורך כל השנה. בישראל, הנושא עלה לדיון אך ההסדר הקיים נותר על כנו. פרופ' חכים מדגיש את חשיבות אור היום להתאמת השעון הפנימי, וממליץ להיחשף לאור טבעי, במיוחד בשעות הבוקר, ולהפחית חשיפה למסכים לפני השינה. הוא מציין כי מחסור כרוני בשינה עלול להעלות סיכון למחלות כמו השמנה, סוכרת ומחלות לב, אך מבחין בין השפעות אלו להסתגלות זמנית להזזת השעון.
רונית פרידמן, מנהלת מחלקת התזונה הקלינית ברמב"ם, מסבירה כי השקיעה המוקדמת והשינוי בשעון עלולים להשפיע על הרגלי האכילה, לעודד אכילה מוגברת בערב ולהקשות על חילוף החומרים. מחקרים מראים כי אכילת ארוחות בשעות מאוחרות יותר מגבירה תחושת רעב ומפחיתה תחושת שובע, וכן פוגעת בסבילות הגוף לגלוקוז. פרידמן ממליצה להקדים את שעות הארוחה בשעה עם המעבר לשעון חורף, לשלב מזונות עשירים בטריפטופן ופחמימות מורכבות, ולהימנע מקפאין ואלכוהול בערב. היא גם מדגישה את חשיבות הפעילות הגופנית והימנעות מאכילת פיצוי.
ד"ר מוחמד סח, מומחה לרפואת עור, מציין כי שינויי מזג האוויר והיובש עלולים להחמיר בעיות עור קיימות. הוא ממליץ על מקלחות קצרות במים פושרים, שימוש בסבונים עדינים ומריחת קרם לחות באופן קבוע.
ד"ר אהוד רוזיצקי, פסיכיאטר, מסביר כי קיצור שעות האור בחורף משפיע על רמות הסרוטונין והמלטונין במוח, ועלול לגרום ל"דכדוך חורף" או להחמרה במצבים נפשיים קיימים. הוא ממליץ להגביר חשיפה לאור טבעי, במיוחד בבוקר, ולשלב זאת עם פעילות גופנית.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
