בג"ץ אסר על מפלגות לאסוף נתונים בזמן אמת מקלפיות

בית המשפט העליון, בג"ץ, אסר על מפלגות לאסוף נתונים בזמן אמת על מספר המצביעים ביום הבחירות. ההחלטה, שניתנה ביום חמישי, 22 באוקטובר, חמישה ימים לפני הבחירות, ביטלה למעשה אישור של ועדת הבחירות המרכזית. על פי ההחלטה, חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם מפלגות ורשימות מועמדים אינם רשאים לספור באמצעים דיגיטליים את מספר המצביעים בקלפי מסוימת ביום הבחירות. כמו כן, אסור להעביר מידע זה בזמן אמת למפלגה או לרשימה שהם פועלים בשמם.

את ההחלטה מסרו השופטים חאלד כבוב ורות רונן, בעוד השופט דוד מינץ חיווה דעה אחרת. עילת הדיון הייתה עתירה של הארגון "שומרי הדמוקרטיה הישראלית" נגד החלטת ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות, דין ליבנה. בדיון שהתקיים ב-21 באוקטובר, השופטים כבוב ורונן הטילו ספק בהתאמת האישור להחלטת בית המשפט מספטמבר 2026. הם שאלו שאלות את נציג המדינה ועורך הדין של הליכוד, אילן בומבך.

ממכתב הבהרה ששלח ליבנה לבומבך עלה כי מפלגות יוכלו להעביר נתונים מספריים על רמת ההצבעה, אך לא מידע אישי על בוחרים. כעת בית המשפט אסר גם זאת. בדיון, השופט כבוב הצביע על ההבדל בין הסדר הקודם, שבו ועדת הבחירות המרכזית מפרסמת נתונים על ההצבעה לפחות ארבע פעמים ביום, לבין האפשרות החדשה של דיווחים רציפים מהקלפיות ישירות למטה המפלגה. "לדעתי, ההשוואה בין העדכון שוועדת הבחירות המרכזית נותנת לפי החלטת יו"ר שלה, לבין הרשאה לכל משקיף בכל קלפי בישראל, היא הבדל עקרוני", אמר השופט כבוב לעורך הדין בומבך. בהמשך, השופט הזהיר מפני "היעדר גבולות כלשהם" ו"מספרים עצומים - אלפים ואף עשרות אלפי דיווחים במקום ארבעה ביום".

עורך הדין אבי מיליקובסקי, שייצג את המדינה ואת ועדת הבחירות, הסביר כי העברת המידע משרתת שתי מטרות: פיקוח ובקרה על הליך הבחירות וגיוס מצביעים. לדוגמה, אם בקלפי מסוימת אחוזי ההצבעה קרובים לאפס, נציג מפלגה יכול לדווח למטה. אז ניתן לבדוק אם אין חסימות כבישים או מכשולים אחרים המונעים מהבוחרים להגיע למקום ההצבעה. השופטים לא השתכנעו מהסבר זה. "הוא יכול לפנות לוועדת הבחירות המרכזית", השיב כבוב. השופטת רונן הוסיפה: "הוא יכול לפנות גם למשטרת ישראל, מה הקשר למפלגה?". השופט מינץ הצביע על המטרה הפוליטית של העברת הנתונים: "ברור לחלוטין שהמטרה היא אחרת לגמרי. נציג מפלגה מסוימת מודיע למפלגתו, כדי שניתן יהיה להמריץ מצביעים". הוא הסביר שמפלגה יכולה להשתמש בנתונים כדי להגביר את שיעור ההצבעה באזורים שבהם, לדעתה, יש לה תמיכה גבוהה. מיליקובסקי אישר כי גיוס מצביעים הוא אחת המטרות של העברת המידע. "אני לא מתחזה, יש מטרה של גיוס, שהיא חוקית", אמר. השופטת רונן הבהירה את השאלה המשפטית: "זה בסדר גמור, אבל השאלה היא האם דיאלוג כזה בזמן בחירות בין אדם הממלא תפקיד ציבורי לבין מפלגה הוא חוקי".

הארגון "שומרי הדמוקרטיה הישראלית" בירך על החלטת בית המשפט. "חברי ועדות קלפי ומשקיפים ממלאים ביום הבחירות תפקיד ציבורי ממלכתי ואינם יחידת הפעלה של מטה מפלגתי", נמסר מהארגון. "ההחלטה שומרת על הגבול הדרוש בין ניהול הבחירות לניהול קמפיינים ואינה מאפשרת להפוך קלפי למקור מידע מפלגתי בזמן אמת".