דיון בישראל: האם ממשלת מעבר יכולה לפתוח במלחמה נגד איראן לפני הבחירות?
תורגם ותומצת מתוך Cursorinfo על ידי baba
לקראת הבחירות בישראל, נפתח דיון משפטי וציבורי בנוגע לסמכותה של ממשלת מעבר לפתוח במלחמה נגד איראן. גורמים באופוזיציה חוששים שהחלטה כזו, במיוחד בתקופה שלפני הבחירות או לאחריהן, עלולה להשפיע על תוצאות הבחירות ועל הרכבת הממשלה הבאה. ראש המטה הכללי של צה"ל, אייל זמיר, התריע כי מבצע צבאי עלול לדחות את הבחירות, אך הממשלה אינה יכולה לדחותן באופן עצמאי. גם לאחר הבחירות, בתקופה שבה הפיקוח הפרלמנטרי מוגבל, קיים חשש להשפעת מלחמה על הרכבת הקואליציה.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- דיון בישראל סובב סביב סמכות ממשלת מעבר לפתוח במלחמה נגד איראן לפני הבחירות הקרובות.
- גורמים באופוזיציה חוששים שמבצע צבאי לפני הבחירות ישפיע על תוצאותיהן ועל הרכבת הממשלה.
- ראש המטה הכללי של צה"ל, אייל זמיר, הזהיר כי מבצע צבאי עלול לדחות את מועד הבחירות.
- הממשלה אינה יכולה לדחות את הבחירות באופן עצמאי, ונדרשים לכך 80 חברי כנסת ונסיבות מיוחדות.
- קיים חשש שמלחמה בתקופה שבין הבחירות להקמת הממשלה החדשה תשפיע על הרכבת הקואליציה.
- בצה"ל סבורים כי אין לפתוח במבצע נגד איראן ללא איום מיידי של מתקפת טילים.
לקראת הבחירות בישראל, המתקיימות לראשונה מזה 38 שנה במועדן החוקי בשבוע הבא, מתנהל דיון ציבורי ומשפטי בנוגע לסמכויות ראש הממשלה הזמני להורות על מבצע צבאי רחב היקף נגד איראן, במיוחד לאחר פיזור הכנסת. גורמים באופוזיציה חוששים כי החלטה על מבצע צבאי לפני הבחירות, או בתקופה שבין הבחירות להשבעת הכנסת החדשה, עלולה להשפיע על תוצאות הבחירות ועל הרכבת הממשלה הבאה, ואף להוביל להקמת ממשלת חירום.
על פי דיווח ב-Ynet, אין אישורים לקיומם של תוכניות כאלה, והדיון נובע מהשערות של מבקרי הממשלה ופרשנים פוליטיים. הדיון חושף אי-בהירות משפטית לגבי הגבלת פעולות ממשלת מעבר בתחום הביטחון הלאומי. כדוגמאות משפטיות מובאות שתי תקריות מהעבר: מבצע "שומר החומות" במאי 2021, בו הנהיגה ממשלה זמנית את המדינה, ומבצע "עלות השחר" באוגוסט 2022, בו ראש הממשלה דאז יאיר לפיד ושר הביטחון בני גנץ קיבלו את ההחלטה על תחילת הלחימה.
חמישה ימים לפני הבחירות, הממשלה מחויבת להנחיות היועץ המשפטי להגבלת סמכויותיה בתקופת בחירות. הבעיה העיקרית היא שמלחמה עלולה למנוע את קיום הבחירות במועדן. ראש המטה הכללי של צה"ל, אייל זמיר, כבר התריע על סבירות גבוהה לדחיית הבחירות במקרה של פתיחה במבצע צבאי. עם זאת, הממשלה אינה רשאית לדחות את הבחירות באופן עצמאי, ונדרשים לכך לפחות 80 חברי כנסת ונסיבות מיוחדות.
גורם בכיר לשעבר הדגיש כי החלטה על מלחמה אינה צריכה להתקבל משיקולים בחירותיים או מיוזמה אישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו. עם זאת, מנגנונים משפטיים ככל הנראה לא ימנעו מהלך כזה, ובית המשפט העליון (בג"ץ) לא צפוי לאסור על פתיחת מבצע צבאי.
לאחר הבחירות, גם אם תוצאותיהן ידועות, הממשלה הנוכחית שומרת על סמכויותיה עד להקמת ממשלה חדשה. סביב ה-10 בנובמבר צפויים חברי הכנסת החדשים להישבע אמונים, והנשיא יחל בייעוץ עם הסיעות. חשש קיים כי מלחמה בתקופה זו, בה הפיקוח הפרלמנטרי מוגבל (ועדות הכנסת טרם יוקמו), עלולה להשפיע על הרכבת הקואליציה העתידית ולהוביל להקמת ממשלת חירום או ממשלת אחדות, כפי שקרה בעבר לפני מלחמת ששת הימים ב-1967 ובאוקטובר 2023. למרות שהפיקוח הפרלמנטרי יהיה מוגבל, הממשלה או הקבינט הביטחוני יוכלו לאשר מבצע צבאי, והצבא, אף אם יביע אי-הסכמה, יהיה מחויב לבצעו.
בצה"ל סבורים כי אין לפתוח במבצע צבאי נגד איראן לפני הבחירות, אלא אם כן תתגלה איום מיידי של מתקפת טילים.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
