האם ממשלת מעבר יכולה לפתוח במלחמה? דיון משפטי ופוליטי בישראל
תורגם ותומצת מתוך Vesty על ידי baba
לקראת הבחירות בישראל, מתעוררת שאלה משפטית האם ממשלת מעבר רשאית לפתוח במלחמה נגד איראן. מבקרים חוששים כי מלחמה כזו עלולה לשמש להשפעה על תוצאות הבחירות. החוק אינו אוסר זאת במפורש, אך דורש החלטה של הממשלה או הקבינט. קיימים שלושה תרחישים אפשריים למלחמה, כאשר הפיקוח העיקרי נותר ציבורי ופוליטי. הצהרות ראש הממשלה נתניהו על איום איראני מעלות חשש לחישוב מוטעה שיוביל למלחמה, כאשר גם הבחירות בארה"ב מוסיפות מורכבות לדיון.
הידיעה ב-7 שורות · תקציר של baba
- האם ממשלת מעבר בישראל רשאית לפתוח במלחמה נגד איראן, נושא שמעורר דיון משפטי ופוליטי לקראת הבחירות.
- מבקרים חוששים שמלחמה כזו, אם תפרוץ, עלולה לשמש להשפעה על תוצאות הבחירות והרכבת הממשלה הבאה.
- החוק קובע כי החלטה על מלחמה צריכה להתקבל על ידי הממשלה או הקבינט, ללא הבחנה בין ממשלה רגילה לממשלת מעבר.
- תקדימים כמו מבצע "עלות השחר" מצביעים על כך שממשלת מעבר עשויה ליזום פעולות צבאיות.
- ראש הממשלה נתניהו הצהיר כי איראן מנסה לפתח "פצצות מוות" וכי הורה לצה"ל, למוסד ולשב"כ לפעול נגד איראן.
- קיימת אי-הסכמה בתוך מערכת הביטחון לגבי מידת הדיוק של הערכות נתניהו לגבי האיום האיראני.
- הבחירות בישראל ובארה"ב, יחד עם המצב האזורי, מוסיפים מורכבות לדיון על פתיחת מלחמה.
לקראת הבחירות הקרבות בישראל, מתעוררת שאלה משפטית ופוליטית חסרת תקדים: האם ממשלת מעבר, שאינה מכהנת בכהונה מלאה לאחר פיזור הכנסת, רשאית לפתוח במלחמה רחבת היקף נגד איראן? מבקרים חוששים כי מלחמה כזו, שתפרוץ לפני או בין הבחירות להשבעת הכנסת החדשה, עלולה לשמש להשפעה על תוצאות הבחירות ועל הרכבת הממשלה הבאה. למרות שאין הוכחות לכך, הדיון מדגיש את הגבולות המטושטשים של סמכויות ממשלת מעבר בנושאי ביטחון.
החוק, ובפרט סעיף 40 לחוק יסוד "הממשלה", קובע כי החלטה על מלחמה או מבצע צבאי משמעותי צריכה להתקבל על ידי הממשלה או הקבינט המדיני-ביטחוני, ללא הבחנה בין ממשלה רגילה לממשלת מעבר. מזכיר הממשלה לשעבר, עובד יחזקאל, מסביר כי הטענה שממשלת מעבר אינה מוסמכת לפתוח במלחמה היא קיצונית מדי, וכי סמכויותיה מוגבלות בעיקר במינויים ובתקציב, אך נרחבות בתחומי הביטחון והחוץ. לעומתו, ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד טוען כי ממשלת מעבר אינה אמורה לנקוט צעדים המשנים את המציאות הקיימת.
הדיון המשפטי נסמך על שני תקדימים: מבצע "שומר החומות" (2021), שהחל כתגובה לירי רקטות מידי חמאס, ומבצע "עלות השחר" (2022), שיזם לפיד ללא כינוס קבינט אך באישור היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, וכלל גיוס 25 אלף חיילי מילואים. תקדים זה מצביע על כך שממשלת מעבר עשויה ליזום פעולות צבאיות, אך ישנו קו דק בין תגובה לאיום מיידי לבין מלחמה יזומה.
לאחרונה, ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר כי איראן מנסה לפתח "פצצות מוות" וכי הורה לצה"ל, למוסד ולשב"כ "לכרות את ראש התמנון האיראני". הצהרות אלו יוצרות בסיס אפשרי למלחמה, אך קיימת אי-הסכמה בתוך מערכת הביטחון לגבי מידת הדיוק של הערכותיו. חלק מהגורמים חוששים כי הצהרותיו ופעולותיו, כמו שליחת מטוסי קרב לגבול איראן, עלולות ליצור חישוב מוטעה שיוביל למלחמה.
מועלים שלושה תרחישים אפשריים: מלחמה לפני הבחירות (27 באוקטובר), שעלולה להוביל לדחייתן אך דורשת הסכמת רוב בכנסת; מלחמה בין הבחירות להשבעת הכנסת החדשה (סביב 10 בנובמבר), שעשויה להשפיע על הרכבת הממשלה הבאה; ומלחמה לאחר השבעת הכנסת אך לפני כינון ממשלה קבועה, תקופה בה הפיקוח הפרלמנטרי חלש במיוחד. בכל התרחישים, החוק אינו אוסר מלחמה, אך דורש החלטה של הממשלה או הקבינט, ולא של ראש הממשלה בלבד. הפיקוח העיקרי נותר ציבורי, פוליטי ותקשורתי, שכן התערבות שיפוטית בזמן אמת נראית בלתי סבירה.
גורמים במערכת הביטחון, כמו הרמטכ"ל אייל זמיר והיועצת המשפטית לממשלה, נחשבים לגורמים המרכזיים שיכולים להגביל את ראש הממשלה, שכן הם אינם ממונים על ידו. לעומתם, ראשי המוסד והשב"כ, רומן גופמן ודוד זיני, ממונים על ידי נתניהו, מה שמעלה שאלות לגבי עצמאותם. בנוסף, המצב האזורי והבחירות בארה"ב (3 בנובמבר) מוסיפים מורכבות, כאשר ישנן השערות כי נתניהו עשוי לנסות לתזמן פעולה צבאית כך שתתואם עם מהלכים אמריקאיים או תנצל אותם לטובתו הפוליטית.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
