ישראל מתמודדת עם גל סנקציות בינלאומיות: חשש מבידוד כלכלי

גורמים בינלאומיים מטילים יותר ויותר סנקציות על ישראל, הכוללות הגבלות על עסקאות נשק ומסחר, סנקציות אישיות נגד גורמים וארגונים, ומהלכים לחסימת יבוא מוצרי התנחלויות. מומחים מזהירים כי השפעת הצעדים הללו עלולה לחרוג מהגורמים הממוקדים ולהשפיע על השקעות, סחר ושיתוף פעולה כלכלי עם ישראל.

על פי נתונים ממכון מדיניות העם היהודי, 64 מדינות וגופים הטילו 139 סנקציות על ישראל, מתוכן 94 עדיין בתוקף. הסנקציות מגוונות וכוללות הגבלות על יחידים וארגונים, צעדים הקשורים לסחר וביטחון, וכן צעדים נוספים הנמצאים בפיתוח. עליזה בן נון, לשעבר ראש המחלקה המדינית-אסטרטגית במשרד החוץ, ציינה כי ישראל ניצבת בפני מצב חריג, עם ביקורת רשמית גוברת ועמדות שליליות בדעת הקהל.

באירופה, ספרד ואיטליה הטילו הגבלות על עסקאות נשק, רכש וייצוא. הולנד ובריטניה מקדמות חרמות על מוצרי התנחלויות. ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ז, הודיע על צעדים הכוללים חרם על מוצרי התנחלויות, ושר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הודיע על חרם דומה והחמרת הגבלות על עסקאות נשק וחברות המסייעות להתנחלויות. מנכ"ל מכון מדיניות העם היהודי, שוקי פרידמן, הזהיר כי סנקציות הקשורות לפעילות כלכלית ביהודה ושומרון עלולות להשפיע על הכלכלה הישראלית הרחבה.

ראש הרשות הלאומית לתקשורת, ציפי חוטובלי, טענה כי הצעדים נועדו להפעיל לחץ פוליטי על ישראל להסיג כוחות ולהקים מדינה פלסטינית, אך הדגישה כי הם לא ישיגו את מטרתם. הביקורת הבינלאומית מתמקדת בפעולות הצבאיות מאז 7 באוקטובר ובמדיניות הממשלה ביהודה ושומרון, כולל הרחבת ההתנחלויות והטיפול באלימות מתנחלים נגד פלסטינים. נציבת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, הביעה דאגה מהמצב ביהודה ושומרון והודיעה על הסכמה פוליטית להטלת סנקציות על מתנחלים ישראלים קיצוניים.

האיחוד האירופי שוקל גם לבחון מחדש את הסכם השותפות עם ישראל, העלול להשפיע על סחר ושיתופי פעולה במחקר ובמענקים. בנוסף, קיים חשש מפגיעה בהשקעות ובשיתוף פעולה בינלאומי, שכן חברות ומשקיעים עלולים להעריך מחדש את הסיכונים בעבודה עם ישראל. גם מוסדות אקדמיים וגופי תרבות עלולים להיפגע מירידה בשיתופי פעולה.

החששות אינם מוגבלים לאירופה. מארק דובוביץ', מנכ"ל מכון "הגנה על הדמוקרטיות", הזהיר מפני שימוש עתידי בכלים פיננסיים וכלכליים מצד ממשל אמריקאי נגד ישראל, במיוחד לאחר שינויים פוליטיים בוושינגטון. הוא הזכיר את הסנקציות האישיות שהטילה ממשל ביידן על מתנחלים קיצונים, אשר בוטלו על ידי הנשיא דונלד טראמפ. בן נון הוסיפה כי הדיון על סיוע ביטחוני לישראל מתרחב במפלגה הדמוקרטית בארה"ב, ושינוי בעמדה האמריקאית עלול להשפיע על החלטות במועצת הביטחון.

פרידמן הדגיש כי תלותה של ישראל ביחסים בינלאומיים הופכת את הצטברות הסנקציות לאתגר אסטרטגי, שכן היא תלויה בעולם לא רק בצרכיה הבסיסיים אלא גם בביטחונה וקיומה. ההשלכות עלולות לחרוג מהסנקציות הקיימות ולכלול ירידה בנכונות של חברות, משקיעים ומוסדות בינלאומיים לסחור, להשקיע ולשתף פעולה עם ישראל.